הבלוג של ינון פרק

כשאנשים מתלבטים אם כדאי לכתוב את פרויקט ה Vibe הבא בלאבבל או בקלוד קוד (מקומי) אחד השיקולים לבחור בסביבת אונליין זה שפשוט לא צריך להתקין כלום. אתה אומר ל AI מה אתה רוצה, ה AI בונה ויש לך את זה באוויר, כולל קוד צד שרת ואפשרות להריץ שירותים ברקע.

ה mcp של val.town מאפשר לנו לעבוד מקומית בתוך קלוד קוד ולהתחבר ל val.town כדי לפרסם את האפליקציה שלנו וכך לקבל במתנה את כל יכולות הפלטפורמה. קוד שרץ על val.town מקבל (בחינם) מהם:

1. ניהול משתמשים דרך מערכת אימות של val.town.
2. בסיס נתונים SQLite פנימי שלכם.
3. ניהול Storage עם אפשרות לשמירת blob-ים.
4. חיבור לאימיילים נכנסים ושליחת אימיילים.
5. חיבור ל ChatGPT (הטוקנים עליהם).
6. יצירת cron jobs שירוצו מהענן שלהם.

בשביל המשחק נתתי לקלוד קוד שלי (מודל פתוח glm-5.1 רץ על הענן של ollama, רק 20$ בחודש כמעט בלי הגבלת טוקנים) להריץ שני ניסויים. בפרומפט הראשון ביקשתי משחק סנייק שירוץ על val.town:

find val town docs here
https://docs.val.town/

create a snake game val and return to me its address

הוא יצר את המשחק והעלה אותו לאוויר אוטומטית בקישור הזה:

https://ynonp--734c4bca341c11f1b3c142b51c65c3df.web.val.run/

אבל זה רק פרונטאנד אז המשכתי לניסוי שני יותר רציני וביקשתי אפליקציית כרטיסיות שגם מתרגמת מילים מאנגלית לספרדית וחזרה וגם מאפשרת למשתמשים לשמור כרטיסיות ולתרגל אותן, זה הפרומפט:

Create a Spanish flashcards app on val.town using the MCP server:
 1. user will sign in via val town https://docs.val.town/guides/auth/#sign-in-with-val-town
 2. user can type a word in English or Spanish and get the translation in the opposite language (use openai to translate
 https://docs.val.town/reference/std/openai/)
 3. user can save cards (use their sqlite db to save https://docs.val.town/reference/std/sqlite/)
 4. user can "practice" their saved words

אחרי כמה דקות קיבלתי את המערכת בקישור הזה:

https://ynonp--b97610c0341e11f1851b42b51c65c3df.web.val.run/

הפעם הקוד מחולק לקוד צד שרת וצד לקוח, קוד צד לקוח JavaScript נקי ללא פריימוורק, קוד צד שרת משתמש ב Hono, יוצר טבלה בבסיס הנתונים מנהל משתמשים ויודע לשמור ולהחזיר מילים שמורות לכל משתמש. בגלל שזה glm וקלוד קוד אז הקוד יוצא מאוד קריא ואפילו ידידותי למתחילים ואני חייב להודות שזה הפתיע אותי לטובה, הנה דוגמה מאוד קריאה לקוד שמחזיר את רשימת המילים של משתמש מסוים:

// Get all cards for user
app.get("/api/cards", async (c) => {
  const session = await getOAuthUserData(c.req.raw);
  if (!session?.user) {
    return c.json({ error: "Not authenticated" }, 401);
  }

  const result = await sqlite.execute({
    sql: "SELECT * FROM flashcards WHERE user_id = ? ORDER BY created_at DESC",
    args: [session.user.id],
  });

  return c.json(result.rows);
});

עכשיו אתם יכולים להגיד שזה בסיסי מדי, שזה לא מתאים לפרודקשן, שבמערכת אמיתית למשתמש יכולות להיות המון מילים והחלק הקשה בחיים זה להבין איזה מילים לתרגל ומה להחזיר ומה פתאום מעמיסים על הזכרון של השרת את כל המילים בלי LIMIT. אבל אני חושב שבדיוק פה היופי בחיבור הזה - קוד פשוט, בסיסי, מתחיל מאפס, בלי boilerplate זה קוד שהרבה יותר קל לקרוא אותו וללמוד ממנו. הנה עוד דוגמה באותו נושא:

// Initialize database
await sqlite.execute(`
  CREATE TABLE IF NOT EXISTS flashcards (
    id INTEGER PRIMARY KEY AUTOINCREMENT,
    user_id TEXT NOT NULL,
    english TEXT NOT NULL,
    spanish TEXT NOT NULL,
    created_at DATETIME DEFAULT CURRENT_TIMESTAMP
  )
`);

ברור שחסרים אינדקסים וכמו שאומרים זה לא באג זה פיצ'ר. קוד פשוט, עובד וקריא שמצד אחד עלה לאוויר על מכונה של מישהו אחר ומצד שני מספיק פשוט כדי שאוכל ללמוד ממנו.

נ.ב. בהנחה שהפסקת האש תמשך ובאמת נכנס לשגרה אני מתכנן לחזור לשגרת הוובינרים של ימי חמישי בשבוע הבא. בחמישי הבא צפוי מפגש מאוד מעניין על איך לארגן את הפרויקט כדי שיהיה ל AI קל לעבוד עליו. אם הכל ימשיך טוב אשלח הזמנה מסודרת ביום ראשון עם כל הפרטים.

מאקו העלו במלחמה דף זמן ממד שמאפשר לחפש את הישוב שלכם ולגלות כמה אזעקות היו. כל ישוב גם מדורג לדוגמה רמת גן מערב מדורגת מקום 6 במספר האזעקות. שכן מהמקלט רצה לדעת מי העיר עם הכי הרבה אזעקות אז חיפשנו את כפתור ה"מובילים" אבל לא היה כזה.

https://sheltertime.mako.co.il/

מה עושים? עד עידן ה AI התשובה היתה לפתוח את מסך כלי הפיתוח של כרום, לחפש בקשות רשת מעניינות, אולי להסתכל על ה JavaScript, להבין מאיפה מגיעים הנתונים ולמשוך אותם בסקריפט כדי להציג את הדברים כמו שאחנו רוצים.

היום הייתי צריך רק לכתוב את הפרומפט הבא בקלוד קוד:

Use chrome-devtools
Explain how this site works
https://sheltertime.mako.co.il/

Create a command line script in this directory that uses curl and shows the 5 cities with the highest count of alerts

וכן קלוד קוד שלי מחובר ל mcp של כרום אז הוא יכול לפתוח דפדפן ולחטט בעצמו אבל את כל השאר הוא עשה לבד. המודל הוא סיני בשם glm-5.1 בגלל המחיר. זה הסקריפט שנוצר:

#!/bin/bash
# Top 5 cities by shelter time from Mako's Shelter Time site
# Data source: https://sheltertime.mako.co.il/

DATA_URL='https://storage.googleapis.com/mamad-time-mako.firebasestorage.app/data_2026.json?v=7'

curl -s "$DATA_URL" \
  -H 'Accept: application/json' \
  -H 'Referer: https://sheltertime.mako.co.il/' \
  -H 'User-Agent: Mozilla/5.0' \
  | python3 -c '
import json, sys
from collections import defaultdict

data = json.load(sys.stdin)

# Each top-level key is an operation (e.g. "Iran")
# Each city: [total_time_ms, alert_count, cat1, cat2, days, rank, percentile]
for op, cities in data.items():
    print(f"\n=== Operation: {op} ===")
    print("Top 5 cities by total shelter time:")
    print("-" * 55)
    sorted_by_time = sorted(cities.items(), key=lambda x: x[1][0], reverse=True)[:5]
    for city, vals in sorted_by_time:
        ms = vals[0]
        hours = ms / 3600000
        alerts = vals[1]
        print(f"  {hours:>8.1f} hrs  ({alerts:>4} alerts)  {city}")

    print()
    print("Top 5 cities by alert count:")
    print("-" * 55)
    sorted_by_alerts = sorted(cities.items(), key=lambda x: x[1][1], reverse=True)[:5]
    for city, vals in sorted_by_alerts:
        ms = vals[0]
        hours = ms / 3600000
        alerts = vals[1]
        print(f"  {alerts:>5} alerts  ({hours:>6.1f} hrs)  {city}")
'

נשים לב:

1. למרות שביקשתי Shell Script קיבלתי קוד פייתון. ה Shell מפעיל פייתון. לא הכי ממושמע מצד glm אבל מצד שני אפשר לראות למה הוא עשה את זה. אולי גם הוא מסתבך עם התחביר של jq.

2. גלם כן הבין מיד את מבנה הנתונים והוסיף הערה שמסבירה מה יש ברוב העמודות. לא ברור מה זה cat1 ו cat2 אבל כל השאר די מסבירים את עצמם.

3. לא ברור למה גלם החליט לייבא את defaultdict, בכל מקרה הוא לא בשימוש.

אחד הדברים שאהבתי בתכנות עוד מאז ההיכרות הראשונה שלי עם טורבו פסקל היה שמדובר במקצוע צפוי. תכתוב את הקוד הנכון והתוכנית תעבוד. תכתוב קוד לא נכון ודברים רעים יקרו.

לימים למדתי שגם קוד לא נכון יכול לעבוד במצבים מסוימים והבעיות הכי קשות קורות כשיש לנו קוד נכון שמפספס מקרה קצה שאף אחד לא חשב עליו, אבל גם אז אחרי שקילפנו מספיק שכבות הקוד עשה מה שקוד צריך לעשות.

בעידן ה AI זה כבר לא נכון, וזה מדאיג במיוחד עבור מתכנתים צעירים.

חבר שלח לי קישור למערכת לימוד תכנות לילדים שמשתמשת ב AI ועוזרת לילדים לבנות משחקים עם סוכן קידוד. תוך כמה דקות היה לי באוויר משחק של מטוס מתחמק מאסטרואידים, אבל אז עצרתי לחשוב "מה לקחתי מהחוויה הזאת" והאם אני רוצה שהילדים שלי ילמדו תכנות בצורה כזאת?

נתחיל במה לא לקחתי מהחוויה. בשום שלב לא ניסיתי לעשות משהו שלא עבד ובשום שלב לא הסתכלתי על קוד וחשבתי "מה צריך לשנות כאן כדי שמשהו יעבוד אחרת על המסך". למעשה את הקוד שנוצר היה לי קשה מאוד לקרוא לא כל שכן לתחזק. הנה דוגמה לפונקציה אחת שהבוט כתב:

function spawnAsteroid(){
  let r=Math.random()*22+14;
  let y=Math.random()*(H-r*2)+r;
  // מרחק מינימלי מהשחקן
  if(Math.abs(y-player.y)<60) y+=80;
  y=Math.max(r,Math.min(H-r,y));
  asteroids.push({x:W+r,y,r,speed:Math.random()*120+100+difficulty*15,rot:0,rotSpeed:(Math.random()-0.5)*3,hit:false});
}

חוץ מההערה בעברית קשה להבין מה קורה שם: שמות משתנים לא ברורים, מספרי קסם מפוזרים והמון תחביר מתקדם.

ברור שאם שיחה עם AI מייצרת קוד כזה התוצאה היא שנרצה פחות לקרוא את הקוד ונשען יותר על ה AI כדי שיפרש לנו מה כתוב שם. ברור גם שה AI טועה והוזה וכנראה ימשיך לטעות ולהזות בשנים הקרובות ולכן הוא בדיוק ההיפך מתכנות - במקום עולם תוכן צפוי עם הסבר הגיוני לכל דבר אנחנו נכנסים לשיחה חסרת הגיון עם מכונה ומקווים שההודעה הבאה תפתור את הבעיה. לא פלא שתכנות בעזרת AI מוריד את הבטחון העצמי שלנו כמפתחים ופוגע בסקרנות.

כל זה לא בא לטעון שעלינו לוותר על ה AI בתור כלי עבודה או אפילו לוותר על סוכני קידוד שיכתבו את הקוד בשבילנו בהילוך מהיר ועל טייס אוטומטי. האתגר הוא לבנות את הבטחון העצמי בשלבים ובשיטת הספירלה, תוך כדי בניית ההיכרות שלנו עם המערכת.

יש אנשים שככל שהם משתמשים ב AI יותר כך הם פחות מזהים את הקוד שלהם והופכים תלויים בתשובות הסוכן. אנחנו רוצים להיות האנשים שככל שמשתמשים יותר ב AI כך אנחנו מכירים טוב יותר את הקוד ויודעים לצפות מה תהיה תשובת הסוכן לפני שהוא כותב אותה.

בעולם שלפני AI כשכתבתי קוד ריילס צד שרת והיתה חסרה לי ספריה שהיתה זמינה רק ל JavaScript היו לי בגדול שתי אפשרויות פרקטיות:

1. אפשר להריץ node.js בצד שרת כדי שיריץ את ה JavaScript.
2. אפשר לשלוח את הקוד להרצה בדפדפן ב Client Side.

ברור שהאפשרות של תרגום הספריה מ JavaScript לרובי או פייתון היתה שם אבל היא לא היתה ריאלית. אף אחד לא היה יושב לתרגם ספריית קוד פתוח רק בשביל לבנות פיצ'ר.

היום זה כבר לא המצב.

הבוקר רציתי לרנדר מארקדאון בצד שרת בהזרמה. רדקרפט שהוא מנוע פענוח המארקדאון של רובי לא בנוי לזה. אולי היה אפשר להתאים אותו. אולי לא. לא נשארתי לגלות. במקום מצאתי את streaming markdown שהוא ספריית JavaScript לפענוח מדורג של מארקדאון, בדיוק מה שהייתי צריך. מה עושים? נותנים לקלוד קוד עם מודל פתוח GLM-5 לרוץ על הספריה ולבנות גרסת רובי שלה. שלוש שעות אחרי קיבלתי את:

https://github.com/ynonp/streaming-markdown-rb

אותו ממשק, 282 בדיקות אוטומטיות שהועתקו מגרסת ה JavaScript ועוברות בגרסת הרובי וקוד שעבד בנסיון הראשון.

אם אתם מפתחי צד לקוח או Full Stack סיכוי טוב מאוד שאתם עובדים עם next.js או עם vite. נקסט נותנת דרך מהירה מאוד לבנות אפליקציות ריאקט בלי לחשוב על הפרטים ו vite מציעה פתרון יותר גנרי לכל פריימוורק צד לקוח שנרצה. שני כלים אלה השתלטו על השוק שרק לפני כמה שנים עבד בצורה כמעט בלעדית עם webpack.

בעוד ש next.js מאפשרת לכתוב גם קוד צד שרת וגם קוד צד לקוח, הפוקוס של vite הוא על צד לקוח בלבד. ומה קורה למי שרוצה לפתח קוד צד שרת node.js למשל עם express אבל בלי React? פה עדיין אין אפשרויות טובות:

1. אפשר להשאר עם node.js ולהשתמש בכלי כמו nodemon כדי לרענן את השרת אחרי כל שינוי בקוד ובכלי כמו ts-node בשביל להריץ את הטייפסקריפט (וכן נוד מתקרב לשם עם מצב watch מובנה והפשטת טיפוסי טייפסקריפט אבל אנחנו עדיין לא בעולם של ויט).

2. אפשר לעבור ל deno או bun שיודעים להריץ יופי טייפסקריפט מהקופסה אבל עלולים לסבך אותנו עם חבילות מסוימות שלא נתמכות (בעיקר דינו).

"לך מהר", או בשמו המקצועי vavite הוא פלאגין ל vite שמציע חווית פיתוח צד שרת עם ויט שעובדת טוב כמו פיתוח צד לקוח עם vite וגם מאפשרת הרחבות כמו Server Side Rendering למי שרוצה לבנות לעצמו next.js פשוט ומהיר יותר.

הקישור לפרויקט הוא: https://github.com/cyco130/vavite

ואפשר למצוא המון דוגמאות בתיקיית הדוגמאות שלהם כאן: https://github.com/cyco130/vavite/tree/main/examples

בשביל הניסוי התחלתי פרויקט vite חדש והוספתי את vavite:

$ npm create vite@latest server-demo
$ cd server-demo
$ npm install --save-dev vavite
$ npm install express @types/express

לאחר מכן יצרתי לפי ההוראות קובץ vite.config.ts עם התוכן הבא:

import { defineConfig } from "vite";
import { vavite } from "vavite";

export default defineConfig({
    appType: "custom",
    builder: {
        async buildApp(builder) {
            await builder.build(builder.environments.ssr!);
        },
    },
    plugins: [vavite()],
});

וקובץ src/entry.server.ts עם התוכן הבא:

import express from "express";

const text: string = "Hello New World";

const app = express();

app.get("/", async (req, res) => {
  res.send({ text });
});

// Default export a Connect-compatible handler for dev
export default app;

if (import.meta.env.COMMAND === "build") {
    // Start the Express server in production mode
    app.listen(3000, () => {
        console.log("Server is running on http://localhost:3000");
    });
}

if (import.meta.hot) {
    import.meta.hot.accept();
}

הפעלת שרת הפיתוח עם:

$ npm run dev

ואנחנו באוויר. התוצאה:

1. נתיב ראשי שמחזיר את ה JSON שמוגדר בקוד.
2. שגיאות קומפילציה אם אני טועה בטייפסקריפט, גם בדפדפן וגם במסוף.
3. טעינה אוטומטית אחרי כל שינוי.

אחרי שמסיימים פיתוח מפעילים npm run build והפלאגין הופך את קבצי הטייפסקריפט לקובץ dist/entry.server.js אותו אפשר להפעיל ישירות עם node dist/entry.server.js או ליצור קיצור דרך מה package.json.

בתיקיית הדוגמאות שלהם יש עוד המון דוגמאות להמון פריימוורקים וגם דוגמה לשילוב ריאקט ופיתוח SSR מאפס. סך הכל נראה יופי של כלי לאנשים שרוצים שליטה מלאה על בניית קוד צד השרת שלהם בלי להתפשר על חווית פיתוח מהירה.

כל טכנולוגיה חדשה מביאה איתה התרגשות, יכולות חדשות, הבנה לא מלאה של עולם התוכן ולחץ לאימוץ מהיר מדי - גורמים שיחד מייצרים אינסוף עבודה לאנשי אבטחת מידע. בואו נראה 5 דוגמאות מהתקופה האחרונה שנותנות טעימה מהאתגרים שמצפים לנו בשנים הקרובות.

השבוע חידשתי את הדומיין langlets.app וכך נזכרתי שעברה שנה מאז שהעליתי אותו לאוויר, וזו הזדמנות מצוינת לסקירה של הפרויקט ועל התרומה הייחודית של AI לסיפור שלו.

הקוד הבא ברובי זורק Exception מתוך הלולאה ותופס אותה, וקל לראות שזה עובד:

begin
  [1, 2, 3].each do |i|
    raise 'Stop' if i.even?
  end
rescue => e
  puts "Error: #{e.message}"
end

אבל חשוב לא להתבלבל, המבנה של rescue אחרי בלוק לא מבטיח שכל Exception שייזרק מהבלוק באמת ייתפס. הדוגמה הקלאסית היא קוד שנשלח להרצה ב Thread נפרד, וזה נראה ככה:

class Array
  def pmap(&block)
    each do |i|
      Thread.new { block.call(i) }
    end
    self
  end
end

begin
  [1, 2, 3].pmap do |i|
    raise 'Stop' if i.even?
  end
rescue => e
  puts "Error: #{e.message}"
end

פונקציית pmap שהגדרתי על Array שולחת את הבלוק לרוץ ב thread נפרד ולכן ה Exception שהבלוק זורק לא נתפס ב Thread הראשי. דרך אחת לטפל בקוד כזה היא להקפיד להעביר את ה Exception ל Thread הראשי מתוך pmap, כלומר:

class Array
  def pmap(&block)
    threads = each.map do |i|
      Thread.new do
        block.call(i)
      end
    end

    threads.each(&:join)
    threads.each(&:value)
  end
end

והפעם הפעלה תדפיס את השגיאה:

#<Thread:0x000000012233cbd8 a.rb:4 run> terminated with exception (report_on_exception is true):
a.rb:15:in `block in <main>': Stop (RuntimeError)
        from a.rb:5:in `block (2 levels) in pmap'
Error: Stop

הטיפ שלי להיום הוא תוצאה של יותר מדי זמן שבזבזתי בריב עם מודל על משהו לכאורה פשוט - ג'מיני של גוגל יודע לגשת לסרטים ביוטיוב ולהסביר מה קורה בסרט ואפילו להוציא תמליל טקסטואלי.

בנסיון הראשון שלי להשתמש בו כדי לתמלל סרטים כתבתי פשוט "תוציא לי את הזמנים מהסרט" אבל התוצאה לא היתה מספיק טובה. לפעמים המודל פשוט ניחש זמנים, לפעמים הוא שבר משפטים במקומות לא נכונים. בעבודת Prompt Engineering בעזרת AI הגעתי לפרומפט ממש טוב שכלל 3 כללי אצבע:

1. **Audio Analysis**: You need to actually listen to the audio and not rely only on the existing youtube captions. YouTube transcriptions can be inaccurate and is not suitable for our requirements.

2. **Language Focus**: The provided content might include text in other languages in the beginning or the end (before or after the actual content). Only extract the main video in the clip language. You can ignore prefix or suffix if they're in another language.

3. **Phrase Segmentation Rules**:
   - **Mandatory splits**: Always split before coordinating conjunctions (and, but, or, so)
   - Split at clause boundaries (before subordinating conjunctions, after complete thoughts)
   - Keep grammatically linked words together (modal + verb, adjective + noun, etc.)
   - Target 4-7 words per phrase for optimal memorization
   - Each phrase should demonstrate one primary grammatical concept
   - Break at natural pauses that would occur in speech

אבל לא משנה מה עשיתי תמיד היו מדי פעם פספוסים.

הפתרון היה לקחת צעד אחורה מכל טכניקות הנדסות הפרומפטים ולתכנן מסלול מחדש. במקום להסביר לו איך צריך לייצר כתוביות אמרתי פשוט: "צור קובץ srt". כך במעט מאוד טוקנים כיוונתי את המודל לעולם תוכן שלם של כללים שכבר היו מוטמעים במודל מנתוני האימון שלו.

מוסר ההשכל היותר חשוב כאן הוא מה לא קרה - לא משנה כמה ביקשתי מסוכני AI לשפר את הפרומפט, אף אחד מהם לא הציע לי למחוק הכל ולמצוא פרומפט אחר שמשיג את אותה מטרה בדרך טובה יותר. את הטיפ כאן של ליצור קובץ srt אף מודל לא חשב לתת, למרות שאם אני שואל כל מודל אם זה רעיון טוב הם כולם יעופו עליו.

עוד לא הספקנו להתאושש מהגרסאות המזויפות של LiteLLM וכבר התפרסם שגם axios נפרצו וגרסאות זדוניות עלו ל npm. אם בטעות תתקינו את אקסיוס 1.14.1 או 0.30.4 סקריפט שרץ אחרי התקנה יכניס סוס טרויאני שישתלט מרחוק על המחשב שלכם.

מאחר והגרסאות הזדוניות האלה לרוב מתגלות מהר הבעיה היא בעיקר של אנשים שמפעילים npm install axios בדיוק באותם יום או יומיים שהגרסה המזויפת היא החדשה ביותר על npm. מה עושים? אפשר לבדוק כל פעם ב npm מה הגרסה העדכנית, מה השינויים שהיא מביאה וכמה זמן היא באוויר ולבחור לבד גרסה אחת יותר ישנה. אפשר גם לזכור שכלי ניהול חבילות רבים מגיעים עם מנגנון Cooldown מובנה שימנע התקנת גרסאות חדשות מדי.

ב npm נוכל להשתמש בו באמצעות הפקודות הבאות בקובץ ~/.npmrc:

min-release-age=7 # days

הרבה אנשים מוסיפים גם את הפקודה:

ignore-scripts=true

שמונעת מחבילות באופן כללי להריץ סקריפטים, מה שהיה עוזר עם הפרצה הזו לאקסיוס אך לא בטוח שיעזור במקרה הכללי כי תמיד חבילה זדונית יכולה פשוט להריץ קוד זדוני כשטוענים אותה.

בפייתון אין לנו עדיין פתרון מובנה ב pip אבל אם אתם משתמשים ב uv תוכלו להוסיף לקובץ ~/.config/uv/uv.toml את הפקודה:

exclude-newer = "7 days"

כדי ש uv יתעלם מחבילות שעוד לא ישבו בריפו שבוע להתייבש.

וכן ברור לגמרי שיש פה טריידאוף. גרסאות חדשות יכולות לתקן בעיות אבטחה בגרסאות ישנות יותר ולפעמים נרצה להתקין מהר מהר גרסה חדשה לפני שבעיית האבטחה תתגלה והאקרים ישתמשו בקוד הישן נגדנו. כרגע עושה רושם שהמתנה עם התקנת גרסאות חדשות היא ברירת מחדל טובה יותר.