הבלוג של ינון פרק

גיקטיים פרסמו השבוע רשימה של שפות התכנות הכי מבוקשות בתעשייה בארץ. קצת הופתעתי למצוא את Java ו Node.JS בראש.

בקריאה שניה כבר הבנתי שמדובר בשירות חדש שמחבר בין עובדים לחברות מגייסות, והנתונים נלקחים מהחברות שמגייסות דרך שירות זה, וללא ציון כמויות כך שלא הייתי מסתמך על רשימה זו בבחירת מסלול לימודים.

אבל הבעיה היותר גדולה עם רשימות כאלו היא ההרגשה המוטעית לפיה אם רק תלמד את שפת התכנות הנכונה תהיה במצב טוב יותר למצוא עבודה. האמת היא שברוב המקרים זה לא נכון ולכן במיוחד אם אתם בתחילת הדרך המקצועית שלכם כדאי לקרוא הלאה על ההבדל בין ידע לטכניקה.

ממשלות ברחבי העולם (כולל כאן אצלנו) עושות הכל כדי לבטל את הפרטיות שלנו, ושיחה מקרית עם חבר הזכירה לי שגם כאן, כמו בעולם, הרבה אנשים לא רואים את הבעיה בזה. הפוסט הבא הוא תרגום למאמר חשוב בנושא זה עם התאמות רלוונטיות אלינו. כולי תקוה שאחרי קריאתו תקבלו זווית ראיה נוספת על הנושא ואולי תשקלו מחדש את עמדתכם.

אלישע ינאי, נשיא איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, יצא באחרונה בקריאה נרגשת לממשלה להציל את ההייטק ואת המהנדסים הישראלים.

תוכניתו של ינאי, המחולקת ל-8 סעיפים, עשויה להישמע סבירה או לפחות לא מזיקה בקריאה ראשונה, ולכן חשוב להתיחס לנקודות אחת אחת, לראות את פוטנציאל הנזק ולנסות לנווט את התסכול שהוביל לתוכנית למקומות יותר פרודוקטיביים.

קרה לכם שישבתם בשעור ו-5 דקות אחרי שהסתיים לא הצלחתם להזכר בדבר אחד שנלמד בו? מה לגבי יום או שבוע אחרי? או אולי עדיף לשאול: האם אתם יכולים להסביר או לחזור על דברים ששמעתם בהרצאה בשבוע שעבר?

אנשים שפוגשים אותי מחוץ לעולם העבודה מופתעים כששומעים שאני עובד כפרילאנסר. השאלות הראשונות הן תמיד אם אני לא פוחד ואם יש לי כח לרדוף כל היום אחרי לקוחות. הביטוי לרדוף אחרי לקוחות הוא דרך ממש גרועה לתאר את מה שצריך לעשות כדי להצליח בתור פרילאנסר, אבל הוא יכול לתת נקודת התחלה טובה לדיון.

למרות כל הקיטורים, CSS היא בבסיסה טכנולוגיה מאוד פשוטה. ברוב המקרים מספיקות מספר דקות כדי להבין כל אחת מה Keywords בשפה (לפחות עד שהגיע Flexbox), ואיכשהו צריך מעט מאוד קוד בשביל לכתוב דברים יפים.

הדוגמא הקטנה בפוסט הפעם הזכירה לי למה למרות הכל אני די אוהב CSS.

הפקודה find ביוניקס משמשת לאיתור קבצים על פי מאפייני הקובץ למשל על פי שם קובץ, גודל או תאריך עדכון. אוסף הקריטריונים העצום לחיפוש הופך את הפקודה לאולר שוויצרי של חיפושי קבצים ולאחת הפקודות החשובות שתכירו בקורס.

בעקבות עיון זריז ברשימת היכולות החדשות של Firefox 45 קפצה לי לעין התמיכה ב ES6 Classes. בדיקה זריזה בכרום הראתה שאכן שני הדפדפנים מיושרים והפיצ'ר עובד בשניהם ללא טרנספילציה.

ספריית jQuery מפורסמת בפשטות שלה וביכולת להפוך עשרות שורות של קוד JavaScript קלאסי לשורה וחצי של ביטוי jQuery. אבל בינינו פשטות לא מתבטאת רק בכמה קל לקצר קוד, אלא גם בכמה קל להכנס ולהבין קוד שלא ראיתם לפני, ואולי זוהי נקודת המשיכה העיקרית של ריאקט.

מתכנתי jQuery רבים מעדיפים לבנות את הקוד בתוך jQuery Plugins, רכיבים שקל להשתמש בהם שוב ושוב בכל יישום. ספריית jQuery לא אוכפת שום מבנה על פלאגינים אלו ולכן כל מתכנת מפתח לעצמו הרגלי קידוד שונים.

קחו למשל את הקוד הבא עבור פלאגין למונה לחיצות.

וים עובד הפוך מעורכי טקסט אחרים: בעוד שעורכים רבים (וגם IDEs) שמים דגש על קלות התפעול, בוים הדגש הוא על קלות ההתאמה האישית של העורך. נתבונן למשל בפקודות אוטומטיות.