פרויקט חדש. סוכן כותב קוד. כל פיצ'ר שאני מבקש עובד ומהר. מכונת הקסמים.

אחרי שבוע התחילו הבאגים.

כשמסתכלים על הקוד מבינים למה. הקוד מבולגן, פונקציונאליות כתובה בכמה מקומות, פונקציות ארוכות עם המון if/else-ים, כתובת ונתיבים מפוזרים בקוד עצמו. טלאי על טלאי כי כך סוכנים עובדים.

כמה רחוק אפשר להגיע במערכת טלאי על טלאי? תלוי כמה גדולים הפיצ׳רים שאתם מבקשים. לי זה לקח שבוע וכעשרת אלפים שורות קוד להתחיל לראות את האשליה מתנפצת. לכם אולי זה ייקח קצת יותר או קצת פחות.

אנשים מדברים על קפיצה במודלים, קפיצה ביכולות, אבל זאת לא הקפיצה שאנחנו צריכים. עשרת אלפים שורות קוד זה מדהים. לפני שנה הם יכלו לבנות מערכות של אלף שורות בקושי. האם עוד שנה הם יוכלו להמשיך לגדול באותו קצב ולנהל מערכות של מאה אלף שורות? עוד שנתיים מיליון שורות? אני בספק אבל באמת מוקדם לדעת.

אני יודע איך בני אדם בונים ומתחזקים מערכת תוכנה של מאות אלפי שורות ואני רואה מדוגמת העשרת אלפים שורות שהסוכן שלי בנה שסוכנים לא חושבים ככה. בני אדם מסתכלים על סיבוכיות של מערכת, אנחנו מודעים למגבלות שלנו ויודעים כמה קשה להבין קוד ולכן אנחנו עושים הכל כדי לפשט את הקוד. אצל סוכנים השיפור ביכולות מאפשר להם להתמודד עם יותר שורות קוד כל שנה גם בלי אבסטרקציות ופישוטים.

עבור שחיין אנושי אין הבדל בין שחייה בבריכה בעומק 4 מטר ל 40 מטר. בשני המקרים הוא לא עומד שם. כך מפתחים אנושיים הסתכלו על פיתוח מערכות לפחות מאז שאני למדתי לתכנת. אנחנו ממילא לא נוכל להכיל את כל המערכת בראש אז נבנה אבסטרקציות ונפתור בעיות בתוכן. סוכן הקידוד שלי שוחה כמו שחיין בגובה 10 מטר. הוא מתאמץ ואז עומד לנוח. אנשים מסתכלים על הסוכן ואומרים "תראה הוא צולח בריכה בעומק 10 מטר כמה שזה מדהים" ו"עוד שנה הוא יהיה כפול בגובה ויוכל לצלוח בריכה בעומק 20 מטר". אבל זה לא המדד הנכון.