הבלוג של ינון פרק

ספריות MVC בצד הלקוח הגיעו עם הבטחה גדולה: שיעזרו לנו לנהל יישומים גדולים. בפועל דוקא הפופולרית שבהן לא הצליחה לתת תשובה חד-משמעית לשאלה היכן לשמור את המידע, ובמקום רק יצרה בלבול עם ההפרדה בין Service ל Controller. הפוסט השבוע מציג את האפשרויות השונות עם המלצה אופרטיבית לארגון הקוד.

לפני שנה הציעה חברת פלאפון שנה נסיון לשירות הזרמת המוזיקה Pelephone Musix. השבוע זה נגמר ולמרות שהייתי משתמש פעיל גם באפליקציה וגם באתר (עם שימוש כמעט יומי) לא אמשיך לשירות בתשלום. רשימת הטעויות שהם עשו במהלך השנה ארוכה, אך הנה עיקרי הדברים כדי שתדעו מה לא לעשות כשתציעו תקופת נסיון למוצר שלכם.

ספרית ריאקט עדיין צעירה ולמרות ההתלהבות ממנה לא תמיד קל למצוא רכיבים קיימים. כך קרה השבוע כשרציתי לשלב רכיב של רשימת פריטים שתאפשר למשתמש למיין מחדש את הפריטים באמצעות גרירה: קל למצוא 2-3 ספריות בריאקט, אבל אף אחת מהן לא ממש עובדת. במקום לשבור את הראש החלטתי להשתמש ברכיב קיים מ jQuery UI רק בשביל למצוא את עצמי עם באג ערמומי בשילוב.

היום התחילה שנה חדשה ואני חושב שהמתנה הכי טובה שאתם יכולים לתת לעצמכם היא זמן לימוד איכותי. הנה כמה רעיונות שיעזרו לכם למצוא את הזמן ולחלק אותו נכון.

כתבה שעלתה לאחרונה לאתר גיקטיים ניסתה לייעץ לקוראים האם כדאי להירשם ללימודי תעודה מקצועיים או לימודי תואר. זאת שאלת הטעיה, שהרי רוב המתלבטים פשוט רוצים להכנס לשוק העבודה. השאלה החשובה באמת היא מהי הדרך הקצרה ביותר לשוק העבודה בהייטק, ואליה ארצה להתיחס היום.

חבר סקרן שאל השבוע האם יש לי טיפים למי שרוצה ללמוד ביטויים רגולריים בצורה יותר רצינית, מעבר להעתקה של כמה סימנים מהתיעוד. את התשובה אני רוצה לשתף גם אתכם הקוראים, היא כוללת 6 קישורים ברמת קושי עולה.

Backbone עבורי היתה אהבה ממבט ראשון. אחרי שנים עם jQuery וקוד שתמיד מצא דרכים לא צפויות להסתבך, מישהו סיפר לי על ספריה מופלאה שתאפשר לכתוב יישומים גדולים בצורה מסודרת, בלי להפריע יותר מדי. זה עבד טוב ומהר מאוד רוב הקוד שכתבתי השתמש בספריה זו. לימים הרגשתי שהמודלים של Backbone הם נפלאים, אבל כשזה מגיע ל Views יש מקום לשיפור. אבל רק כשהתחלתי לכתוב ריאקט הבנתי את כל הדברים שהפריעו לי ב Backbone. דוגמא? ברור. הנה View פשוט ב Backbone וגירסת ריאקט שלו. נתחיל עם הקוד ואז נדבר על ההבדלים.

הבעייה עם ספריות תשתית שעושות יותר מדי היא שמהר מאוד אנו נתחיל לפתח ציפיות ונשכח שמדובר בסך הכל בקוד, ובדיוק אז נתקל במגבלות הטבעיות של הספריה. כך גם אנגולר כפי שנראה בשאלה הבאה.

לא פעם אני שומע מחברים געגועים ל jQuery, בייחוד כשמדובר באנשים שמתחילים לפתח באנגולר או ספריות מודרניות אחרות. געגועים זה ענין טבעי כמובן וכך גם קיטורים על אנגולר, אבל נראה לי הוגן לפני שמתעצבנים על תשתית, לנסות להבין איזה בעיות היא פותרת ולשפוט אותה מנקודת המבט הזו (כמה טוב אנגולר מצליחה לפתור את הבעיות הרלוונטיות עבורה), ולא כמה היא דומה או שונה לקוד הישן והטוב, שאגב ממש לא היה כל כך טוב. כשבאים להבין ספריות Model/View ואת ההגיון שלהן, השאלה הראשונה שצריך לשאול קשורה בכלל ל״מצב״ היישום, כלומר למידע שהיישום מחזיק בכל רגע נתון וקובע מה יוצג בממשק. נתחיל עם jQuery ויישום לדוגמא שבודק האם כתובת המייל שלכם דלפה באחת מפריצות ההאקרים האחרונות.

ספריית JavaScript חדשה בשם רדוקס (redux) מציעה דרך חדשה לחשוב על פיתוח ממשק המשתמש. במקום להתחיל מהצגת ממשק על המסך וחיבור פעולות לממשק, רדוקס תעזור לכם להתחיל מהגדרת הפונקציונליות ולהגיע לבניית הממשק כשרוב הקוד כבר כתוב. בואו נראה איך זה קורה והאם זה שווה את המאמץ.