הבלוג של ינון פרק

קוראים קבועים של הבלוג וודאי זוכרים שבשבוע שעבר השוויתי כאן בין השפות פרל, פייתון ורובי לראות מי מציגה את הביצועים הטובים ביותר. שיטת העבודה כללה מימוש משימה חישובית באופן זהה בשלושת השפות. השבוע הגיע הזמן לפרוע את הצ׳ק: אנו נמיר את הקוד לגירסא מקבילית, נריץ אותו מכמה תהליכונים במקביל ונראה כמה רחוק נגיע עם ניצול אופטימלי של המעבד.

רוצים לכתוב קוד מונחה בדיקות ליישום ריאקט אך מרוב אפשרויות, כלים וטכנולוגיות הלכתם לאיבוד? הנה הזדמנות לעשות קצת סדר, וגם לקבל Starter Code המשלב את כל הכלים.

מי יותר מהירה: רובי, פרל או פייתון? התשובה תלויה כמובן במה אתם רוצים לעשות עם השפה ובכל זאת בשביל לקבל אינדיקציה כתבתי תוכנית עם מורכבות חישובית מסוימת בשלושת השפות ומדדתי.

עולם בניית אתרים ופיתוח CSS עבר שינויים משמעותיים בשנים האחרונות מאז כניסתם של סמארטפונים לחיינו ועם הצורך להתאים את האתרים שאנו בונים למגוון רחב של מכשירים. השינויים כללו מאפייני CSS חדשים ויחד אתם הצורך לכתוב ולתחזק כמות גדולה של קוד CSS. בראיון העבודה הבא שלכם למשרה המערבת CSS תצטרכו להוכיח שליטה בשיטות עבודה שיאפשרו לכם לבצע את שתי המשימות. לכן בפוסט זה אספתי עבורכם מספר קישורים ומדריכים שיעזרו להבין אם אתם בכיוון ולהתכונן כמו שצריך לראיון הבא.

בעוד כשבועיים אעביר סמינר בכנס DevGeek Week בנושא שיפור ביצועים ב JavaScript. אם ייצא לכם להגיע תרוויחו כמה הדגמות חיות של שימוש בכלי הפיתוח כדי למצוא בעיות ביצועים וזכרון בקוד, ולטובת הקוראים שלא יצליחו להגיע אסכם כאן בקצרה כמה נקודות שיעזרו לכם לכתוב JavaScript מהיר וחלק יותר.

C++ נמצאת בשימוש נרחב היום במקומות רבים בגלל יתרונותיה: היא עוזרת למתכנתים לשלוט בכל מה שקורה בתוכנית ולכן תוכניות C++ מצליחות להגיע לביצועים טובים יותר ביחס לשפות מתחרות. ניתן להשתמש ב C++ כדי לכתוב תוכניות למערכות הפעלה רבות, בכלל זה חלונות, מק ויוניקס וגם מערכות המובייל אייפון ואנדרואיד מריצות קוד C++. אבל C++ אינה ידידותית מספיק למשתמשים חדשים: כמות העבודה והלמידה שתצטרכי להשקיע עד שתגיעי לכתוב משהו מועיל היא גדולה בהרבה מאשר בשפות קלות יותר כגון פייתון (או MATLAB). חמש העצות הבאות יעזרו לך ללמוד C++ בדרך הנכונה ולהגיע מהר יותר לתוצאות טובות בפיתוח בשפה זו.

מתכנתי צד-לקוח יכולים להנות כבר תקופה ארוכה מפיתוח מהיר של דמואים קצרים באמצעות שלל אתרים כדוגמת jsfiddle, jsbin, codepen ועוד רבים. המהנדסים של קודפיקניק רוצים להציע את אותה החוויה גם למתכנתי צד-שרת ואנשי system. כך זה נראה:

מה הופך קוד לטוב או רע? האם יש מאפיינים משותפים לקוד רע שלא תלויים בשפת התכנות? והאם קוד רע יכול להתל בנו ולהתחזות לטוב? אני חושב שכן ובשביל שנוכל לדבר על זה מצאתי קטע קוד רמאי שכזה בפוסט אחר. נתחיל בסקירה של הקוד המקורי:

בשיחות עם חברים המראיינים מתכנתים לעבודה חוזר ועולה הקושי להעריך רמה מקצועית של מתכנת דרך ראיון. אותם חברים מספרים בתסכול על מרואיינים שמגיעים מוכנים לראיונות, מצליחים לפתור את כל החידות שם אבל בעבודה האמיתית מתגלים כאנשים שונים לגמרי מהרושם שעבר בראיון. שלב השאלות המקצועיות הופך למסננת הלא נכונה: במקום לבדוק מי מתכנת טוב אנו בודקים מי הגיע מוכן לראיון. הפתרון הקל למצב? בואו נשאל שאלות שאי אפשר להתכונן אליהן. הנה 4 דוגמאות לשאלות כאלו.

שילוב פקדי ריאקט ביישום Java דורש מעט עבודת הכנה, אבל עם בחירה בכלים הנכונים אנו יכולים לבנות רצף עבודה נוח למתכנת שגם ייתן ביצועים מעולים לגולשים. במדריך זה אציג את כל הצעדים לשילוב פקד ריאקט ביישום Java צעד אחר צעד. גישה אחת לעבודה עם ריאקט תהיה לבנות את כל תוכן העמוד בצד הלקוח באמצעות קוד JavaScript. בגישה זו נראה כיצד להמיר אוטומטית את קבצי ה JSX לקבצי JavaScript תקניים ולשלב אותם בקוד היישום. הגישה השניה לשילוב ריאקט משלבת קוד צד-שרת המבצע את הפענוח הראשוני של הפקד. כך גולש שמגיע לאתר מקבל כבר עמוד HTML עם כל התוכן וקוד ריאקט מתחיל לעבוד בצד הלקוח מהנקודה שהפסיק בצד השרת כדי לחבר את קוד הטיפול באירועים. גישה זו מועדפת לאתרי תוכן שכן בצורה כזו האתר נשאר נגיש למנועי חיפוש ולטכנולוגיות מסייעות. נמשיך לסקירת שתי הגישות והצגת הקוד בכל אחת משתיהן.