התחלתי לשמוע את הראיון של DHH אצל לקס פרידמן. אחד הדברים הראשונים שעולים שם היה התהליך ש DHH עבר עד שהגיע לתכנות, מהנסיונות הראשונים בגיל 6 ועד פיתוח דף HTML.

בפעם הראשונה הוא ניסה להעתיק קוד של משחקים ממגזינים (כן עשו פעם דברים כאלה), אבל זה לא עבד והוא לא הבין מה המחשב רוצה ממנו.

בפעם השניה הוא ניסה ללמוד שפה בשם Easy Amos, אבל גם שם אפילו דברים בסיסיים לא עבדו והוא לא הבין את השגיאות. הוא היה מוכן להתייאש כי חשב שהוא לא חכם מספיק בשביל לתכנת.

ה"קליק" שלו עם תכנות היה רק כשראה לראשונה HTML ופתאום כל מה שהוא כתב עבד. "וואו אני יכול לגרום לטקסט להבהב" היה איך שהוא תיאר את זה בראיון.

מסתבר שלפחות עבור DHH, ואני בטוח שעבור רבים נוספים, הכיף לא קלקל את הרצון ללמוד אלא להיפך - סביבה לימודית שבה כל דבר עובד יוצרת את הרצון להבין. ה HTML שגרם ל DHH לרצות לכתוב קוד הוא ה Vibe Coding של היום, ואני די בטוח שככל שנחשוף ילדים מגיל צעיר יותר לכלי בניית מוצרים מבוססי AI כך נשפר את הביטחון העצמי והמוטיבציה שלהם.