אם אתם כותבים כדאי לנסות את הכלי הזה:

https://tools.simonwillison.net/llm-cliche-highlighter

הוא מרכז 38 תבניות כתיבה אופייניות ל AI ויכול למצוא אותן בטקסטים שאתם כותבים. בין התבניות שמצאתי בטקסטים שלי שממש מתאימות ל AI הכלי זיהה:

1. שימוש ברצף של שאלות רטוריות.

2. נקודותיים ואז שלושה פריטים.

3. חזרה על אותו צירוף מילים בשני משפטים רצופים לצורך הדגשה.

4. משפט חיובי ואחריו מה שלא הצליח (לדוגמה Reading mostly passed … Writing didn’t)

5. שרשראות של no לדוגמה No fluff, no filler, no jargon

שני הראשונים הופיעו אצלי יחסית בתדירות גבוהה, את האחרים הייתי צריך להתאמץ כדי למצוא.

אבל מה שחשוב הוא הצעד הבא - ההבנה שאותן קלישאות קיימות גם בקוד. הנה כמה נפוצות:

1. טיפול במקרי קצה שאי אפשר להגיע אליהם (על חשבון מקרי הקצה האמיתיים שלא טופלו).

2. כתיבת המון בדיקות יותר מדי ספציפיות.

3. כפל קוד.

4. השארת קוד "מת" רק בשביל לא למחוק היסטוריה ("אני משאיר את זה בינתיים ונמחק אחרי שנראה שהכל עובד").

5. כתיבת הערות בהגזמה במקום קוד קריא.

לכל אחת מקלישאות הכתיבה יש מקום והקשרים בהם היא נכונה, ואותו דבר בקלישאות הקוד. הבעיה היא שהפכנו את הסימנים. פעם כתיבת הערות נחשבה בתור תשומת לב לפרטים וממילא אף אחד לא בזבז זמן בכתיבת יותר מדי הערות. פעם כפל קוד סימן לקוראים עתידיים ששני חלקים במערכת אמורים להתפתח לצורה סופית שונה. פעם בדיקות אותתו על חשיבה ועל קוד שעובד. כלום מזה לא נכון יותר.

הבעיה עם עודף קלישאות היא המיסוך. במקום לסמן משהו לגבי המציאות הן מסתירות אותה, מה שדורש מאיתנו להיות הרבה יותר ביקורתיים בעבודה עם תוצרים שקיבלנו מ AI.