טיפים קצרים וחדשות למתכנתים
כשדן אברמוב הסביר על הסיבות לפיתוח רדוקס, אחת הסיבות שהוא ציין בקצרה היתה הקושי לשתף קוד בין מחסני מידע (Stores) במימוש הקלאסי של פלוקס. במבט ראשון לא כל כך הבנתי על מה הוא מדבר אז הלכתי לכתוב קצת קוד שיעזור להבהיר את הנקודה.
ב ES5 לא היה תחביר מיוחד להגדרת מחלקות ולכן ממילא הגדרת מחלקה יחידנית (כזו שקיים ממנה רק אוביקט יחיד) היתה מיותרת. פשוט מגדירים אוביקט במקום פונקציה. האם נוכל לבצע טריק דומה בכתיב המחלקות החדש של ES6?
הנה סיפור קצר מקורס בסיס שלימדתי בשבוע שעבר. באחד התרגולים ביקשתי מהתלמידים למצוא כפולה משותפת מינימלית (lcm) כדי לתרגל עבודה עם לולאות. הפתרון שהצגתי היה די פשוט ונראה כך:
כשאנחנו חושבים על עיצוב קוד (Code Design) מיד עולה לראש עולם המונחים מונחה העצמים: ירושה, כימוס, פולימורפיזם וכמובן מחלקות ותבניות עיצוב, אבל האמת היא שאפשר לכתוב קוד מודולרי ונקי גם ללא שימוש במחלקות. במיוחד נכון הדבר בשפות תכנות המתיחסות ברצינות לפונקציות ולהרכבה שלהן כפי שנראה בדוגמא הבאה.
אולי חשבתם שכמו הטוקשואו, כמו נאפסטר, סודה קלאב גם ה IRC יעבור אבל האמת שפרוטוקול התקשורת הוותיק עדיין רלוונטי והוא עדיין הדרך הטובה ביותר לדבר עם אנשים בתחום הקוד הפתוח. לטובת מי שלא מכיר או הספיק לשכוח, בואו ניקח כמה דקות להזכר במירק ולראות מה עושים אתו היום.
ההבדל הגדול בין ספריית Zurb Foundation ל Bootstrap הוא יכולת השילוב וההתאמה האישית של הספריה (נכון לגירסא 5 של Foundation ו 3 של Bootstrap). להלן מספר דוגמאות ורעיונות להתאמות שניתן לבצע בקלות ב Foundation.
קלות השימוש ב Github בשילוב עם העובדה שהאחסון ניתן בחינם הפכו את Github לבית של פרויקטי קוד פתוח רבים. היתרון עבורנו המשתמשים שקל מאוד לחברים מהקהילה לשלוח עדכוני תוכנה לפרויקטים קיימים וכך אנו יכולים לעזור לפרויקטים בהם אנו משתמשים. במדריך זה נראה צעד אחר צעד כיצד להכין ולשלוח עדכון לפרויקט המנוהל ב Github.
מבין ספריות ה JavaScript לפיתוח יישומים מורכבים אנגולר נחשבת לפופולרית ביותר וגם לקשה ביותר ללמידה. יש שיטענו שהדברים קשורים, ושתמיד יהיה קשה ללמוד טכנולוגיה שמנסה לפתור בעיות גדולות. אני חושב אחרת. הנה רשימה של הסיבות האמיתיות שהופכות את אנגולר לקשה ללמידה, אף אחת מהן לא קשורה לבעיה אותה היא מנסה לפתור.
בעקבות כניסתן לתוקף של תקנות הנגשת אתרים בארץ יוצא לי לשמוע לא מעט תומכים ברעיון ההנגשה מתוך דאגה כנה לחווית השימוש באינטרנט של כולם ומתוך הבנה של החשיבות שהרשת תופסת בחיינו. האם הייתם מוכנים לוותר על הנגשת בתי קפה ומסעדות? אז למה שהאינטרנט יהיה שונה? אני חושב שהבעיה המהותית היא לא במדיום אלא בתקן, שמנסה לרצות את כולם אבל במקום פשוט יוצא נודניק. הנה לדוגמא מספר תפריטים של מסעדות יחד עם הסיבות שבגללן הם לא נחשבים נגישים.
אתמול נכנס לתוקפו השלב הראשון בחוק הנגשת האתרים החדש שמחייב כל אתר שעולה לאוויר החל מאתמול בתאימות לתקן WCAG2. בפוסט זה אנסה להסביר חלק מהמורכבות הטכנית הכרוכה בהנגשה ולעזור לכם להתחיל להכנס לנושא.