הבלוג של ינון פרק

שבוע שעבר פרסמתי כאן שאני מתכנן לפתוח קבוצת מנטורינג לפיתוח פרויקטים. במהלך השבוע ובעקבות שיחות טובות עם כמה מכם סגרתי תוכנית עבודה מסודרת לסדנה, ואני שמח לפרסם פה את המבנה המדויק שלה:

מטרת הסדנה היא לתת לך את המקום, הסביבה והדחיפה להפוך את הידע התיאורטי שלך בפיתוח לידע מעשי דרך עבודה על פרויקט שהוא כולו שלך מקצה לקצה.

הכנות לסדנה במהלך פברואר אני אעבוד אחד-על-אחד עם כל אחד מהמשתתפים כדי לייצר תוכנית עבודה אישית שלך לפיתוח הפרויקט. התוכנית תתאים לזמן פיתוח של חודש עבודה בהשקעה של כ 8-10 שעות בשבוע ותכיל איפיון מפורט והערכות זמנים. סגירת תוכנית עבודה במהלך פברואר היא תנאי לכניסה לסדנה.

מהלך הסדנה קבוצת העבודה תפעל במהלך חודש מרץ ובשני מישורים: הנחיה אישית ולימוד הדדי קבוצתי.

במישור ההנחיה האישית אני אהיה שם אתכם במהלך הפיתוח כדי לוודא שאתם מצליחים לעמוד בתוכנית שיצרנו, לעזור כשאתם נתקעים ולעבור על הקוד כדי לראות שאתם בונים דברים ברמה גבוהה ושתהיו גאים בתוצאה.

במישור הקבוצתי הקוד שנכתוב יישמר במאגר גיטהאב פתוח לשאר חברי הקבוצה. אנחנו נשתף אחד עם השני אבני דרך מרכזיות בפיתוח, אתגרים מעניינים שעבדנו עליהם וכלי עבודה בהם אנחנו משתמשים ודרך שיתוף הידע נוכל ללמוד ממפתחים כמונו שעובדים על פרויקטים שונים. אנחנו נקרא את הקוד אחד של השני ונשאיר Code Reviews הדדיים. העבודה עם מפתחים נוספים בקבוצה תעזור לכם לייצר קשרים שיעזרו לכם גם בהמשך ותחשוף אתכם לטכנולוגיות ושיטות עבודה חדשות.

מבנה הפרויקט כל משתתף ומשתתפת יעבדו על פרויקט משלהם בטכנולוגיה לבחירתם, וכן אני מצפה שיהיה סלט טכנולוגי מעניין. יחד עם זאת מבנה העבודה על הפרויקט יהיה דומה אצל כולם: בשבוע הראשון נבנה את הגירסה הראשונה על מחשב הפיתוח, בשבוע השני נעבוד על Deployment ו CI/CD ונקים Github Actions כדי לוודא שיש לנו דרך מהירה מפיתוח לפרודקשן והחל מהשבוע השלישי נתחיל לשלב פיצ'רים מתקדמים יותר של סביבת הפיתוח שבחרנו כמו Queues, Caches, Load Time Optimisations, ושאר רעיונות שיהפכו את הפרויקט שלנו למעניין. השבוע הרביעי יוקדש לבניית דף נחיתה ובדיקות אוטומטיות לפרויקט כדי שיהיה קל יותר למפתחים אחרים להצטרף ולתרום.

סיום הסדנה בסיום הסדנה יהיה לכם פרויקט שבניתם לבד בסביבת פרודקשן ותהיה לכם שיטת עבודה מסודרת לפיתוח והעלאת פיצ'רים נוספים, אם תחליטו להמשיך לעבוד על הפרויקט גם בהמשך.

הסדנה מתאימה לאלה מכם שיש להם כבר ידע בפיתוח, שעובדים היום בצוות ואפילו עובדים על מוצר אבל במהלך היום יום בעבודה מפתחים רק חלק מהמוצר הגדול ורוצים לחוות עבודה על מוצר מקצה לקצה.

אם זה נשמע כמוכם אני מאוד ממליץ לנצל את ההזדמנות ולהצטרף. יש עוד מספר מקומות אחרונים, זה מחזור ראשון אז המחיר ידידותי והקבוצה תהיה קטנה ואינטימית. לפרטים והצטרפות השאירו לי הודעה ונקבע שיחה מסודרת.

ברור שיהיה טוב אם הרעיון הבא שלך יהיה להיט ויראלי. ברור שהיית רוצה לכתוב את הוורדל הבא, את הטוויטר הבא, את הפלאפי בירד הבא או אפילו את ה tailwind הבא. ברור.

לצערנו אין לנו דרך טובה ליצור להיטים. מה שמאפיין להיטים זה שהם לא צפויים, שהם כאילו באו משום מקום ובהתחלה לא ברור מה אנשים מוצאים בהם. אני זוכר שראיתי את האייפון הראשון וחשבתי "למי אכפת?, הנוקיה שלי טוב יותר". אני זוכר שראיתי את טיילווינד בפעם הראשונה וחשבתי "מי ירצה להשתמש בזה?". אין מצב שהרעיון הזה יצליח. וכן כמו שאלה הצליחו היו המון המון פרויקטים שלא התרוממו, שאנשים לא התלהבו מהם למרות שהיוצרים שלהם מאוד השקיעו ומאוד רצו ומאוד קיוו. הרעיון הגדול הבא יגיע, אבל אנחנו לא יודעים מאיזה כיוון.

והבעיה בלחפש את הרעיון הגדול הבא היא שזה יכול להיות משתק. בגלל שהרעיון שלי כזה פשוט, רגיל ולא מקורי אולי אין טעם בכלל לבנות אותו, למי אכפת מעוד מערכת ווב, אני אפילו לא בטוח שהחברים שלי ירצו להשתמש בזה. עדיף להמשיך לחשוב עד שיגיע הרעיון הגדול הבא.

יותר טוב להתאמן על בניית רעיונות אבל בצורה מהירה. לא פרויקט צד שעובדים עליו קצת כל שבוע במשך 5 שנים בלי שיראה אור יום, אלא פרויקט שעולה לאוויר אחרי חודש כבר אפשר להשתמש בו. השימוש היום יומי בפרויקט יעזור לך לחדד את הרעיון ולהבין אם צריך להוסיף פיצ'רים או לזרוק אותו ולהמשיך לפרויקט הבא. כשאנחנו מתרגלים להעלות מהר רעיונות לאוויר אנחנו מגדילים את הסיכוי שנצליח להגיע לרעיון הגדול הבא, ומגדילים מאוד את הסיכוי שנצליח להביא אותו לידי מימוש.

נ.ב. היכולת לעבור בזמן סביר מרעיון למוצר חשובה לעבודה על פרויקטי צד ויזמות - אבל לא פחות מכך לעבודה של שכירים. דווקא בתור שכירים הרבה יותר קל לנו למצוא רעיונות כי אנחנו נתקלים כל היום באתגרים ופיתרונות עקומים בעבודה, והרבה יותר קשה לנו לקבל מהבוס זמן לעבוד על הרעיונות שלנו. שכירים שיודעים לקחת רעיון ולהפוך אותו מהר למוצר (לפני שמישהו ישים לב) מקבלים הזדמנות להביא את המוצר שלהם הכי מהר לאנשים שצריכים אותו.

מה ההבדל בין npm create ל npx ? ולמה בשביל ליצור פרויקט חדש אני מפעילה npm create אבל בשביל להריץ שרת מקומי זה npx static-server? אפשר לוותר על אחד מהם?

אם יש משהו ש npm יודעים לעשות זה להוסיף עוד ועוד פקודות וקיצורים לפקודות שעושים דברים מאוד דומים. בואו נראה מה הסיפור של npx ו npm create.

תחילה npx: זה כלי שמגיע יחד עם node ותפקידו להריץ פקודה מתוך חבילת npm. הכלי npx נוצר אחרי שגילינו שזה מתסכל להתקין חבילה רק בשביל להפעיל כלי מסוים מתוכה, ולמעשה היום הוא מריץ את הפקודה exec המובנית ב npm (זה לא התחיל ככה, npm exec נוצרה רק בגירסה 7 של npm אבל npx היה איתנו הרבה קודם). השימוש ב npx איפשר פיתוח והפצה נרחבים של כלי שורת פקודה בתור חבילות npm, ובגלל זה אנחנו אוהבים להריץ שרת מקומי בעזרתו וגם לצייר פרה:

npx cowsay hello

הפקודה השניה, npm create היא למעשה קיצור דרך לפקודת npm init הישנה והטובה. פקודת init נוצרה כדי ליצור מהר קבצי package.json, דרך מענה על מספר שאלות מובנות. היא איפשרה יצירה מהירה של פרויקטים חדשים ב node במקום שנעתיק קובץ package.json כל פעם מפרויקט אחר. החל מגירסה 6.1 פקודת init הסכימה לקבל שם של חבילה שתהיה אחראית על יצירת הפרויקט. באופן אוטומטי init מוסיפה את התחילית create לשם שנתנו לה, מחפשת חבילה ב npm בשם הזה ומפעילה אותה עם npx, כלומר כשאני כותב:

npm create vite hello-world

אני בעצם מריץ את הפקודה:

npx create-vite hello-world

בגלל ש AI הוא לא בן אדם, כשהוא כותב קוד הוא הרבה פעמים מתעלם מדברים שהוא כבר יודע. לדוגמה בן אדם שכותב קוד נניח בפלאסק ומכיר את הפונקציה url_for יעדיף תמיד להשתמש בה בלינקים ויכתוב תגית a עם:

<a href="{{ url_for('tasks') }}">All Tasks</a>

אבל AI שכותב קוד, למרות שהוא מכיר את url_for יותר טוב ממך, עדיין יכול לכתוב:

<a href="/tasks">All Tasks</a>

ואז כשאתה שואל אותו משהו כמו "למה לא השתמשת ב url_for" הוא מיד מתנצל עם איזה "תודה שאמרת לי וכל הכבוד ששמת לב, והנה אני מתקן את הקוד".

כשזה קורה התגובה הראשונה שלי היא להתעצבן על המחשב - מה זה אומרת תודה שאמרת לי!? אם ידעת ש url_for עדיף למה לא כתבת את זה מההתחלה???

אבל השנים לימדו אותי שבעיות לא נפתרות כשצועקים על המחשב. במקום אני משתדל לזכור את הפרומפט הבא אחרי שקיבלתי מימוש מ AI:

Please perform a full code review

רוב הזמן באיטרציה השניה נקבל קוד ברמה יותר גבוהה.

נניח שבניתם פיצ'ר של חיפוש לאתר. הפיצ'ר על עוד בפרודקשן והתעסקתם עם המון דברים במהלך הפיתוח ואתם במתח לראות מי יחפש מה ואם המנגנון יצליח למצוא תוצאות רלוונטיות, ואז אתם מקבלים ב Code Review את ההערה:

Consider adding rate limiting to the search endpoint

יודעים מה? בואו נסבך עוד קצת את הסיטואציה, ונניח שמי שנתן את ההערה הוא בכלל AI עכשיו לשאלה, מה עושים עם זה?

מצד אחד ברור ש Rate Limit זה רעיון טוב, מי יודע איזה בעיות יהיו אם בוטים מרושעים יפציצו את ה Endpoint בבקשות חיפוש, וזה גם נכון שנקודת קצה של חיפוש יכולה להיות יותר רגישה למתקפות DoS כי חיפוש דורש יותר משאבי מערכת. מצד שני אנחנו כבר עובדים על החיפוש הזה תקופה ארוכה, עד עכשיו התמקדמו בלהחזיר את התוצאות הטובות ביותר ואנחנו עדיין לא בטוחים שאנחנו בכלל בכיוון לגבי זה. למי יש זמן להוסיף עכשיו מנגנון Rate Limit שאולי יקלקל דברים או ידחה את העלייה לפרודקשן רק בגלל סיכון אבטחה פוטנציאלי עתידני. מצד שלישי למערכות שונות יש רגישות שונה לתקלות, אולי אתם חיים בעולם שלא יסלח לכם על נפילה בעקבות מתקפת DoS.

אני חושב שיותר נכון להסתכל על הערה מהסוג הזה בתור Feature Request יותר מאשר הערת מימוש. במקרה של Rate Limit זה משהו שצריך לעלות בעקבות Security Review על גירסה. לפעמים ה Security Review קורה על כל גירסה לפני העלאה ואז נקבל דוח ונתרגם אותו למשימות שיהפכו לקומיטים, לפעמים ה Security Review יבוא אחרי מתקפת ה DoS הראשונה.

הפרדת ההרחבות למנגנון אחר (אולי לפתוח כרטיס חדש בג'ירה, אולי לתקן את תהליך העבודה ולהוסיף שלבים) יכולה לעזור לנו להתמקד בפיתוח ולהביא מהר יותר קוד טוב יותר לפרודקשן.

נתון קוד Vue הבא:

<script setup lang="ts">
import {ref, computed} from 'vue';

const data = { count: 0 };
const value = ref(data);
function btn1() {
  data.count = 5;
}

function btn2() {
  value.value.count++;
}
</script>

<template>
  <div>
  <p>
    Value is: <span>{{ value.count }}</span></p>
  <button @click="btn1">Button 1</button>
  <button @click="btn2">Button 2</button>
  <hr />
</div>
</template>

מה יופיע על המסך אחרי לחיצה על שני הכפתורים לפי הסדר? מה יקרה אם נלחץ רק על הראשון? למה זה קורה?

מה יקרה אם נשנה את התבנית ל:

<template>
  <div>
  <p>
    Value is: <span>{{ data.count }}</span></p>
  <button @click="btn1">Button 1</button>
  <button @click="btn2">Button 2</button>
  <hr />
</div>
</template>

מה יהיו ערכי המשתנים אחרי לחיצה על הכפתורים? מה יופיע על המסך?

לטייפסקריפט יש פיצ'ר ממש חמוד לעבודה עם קבצי JSON שנקרא resolveJsonModule. אנחנו מגדירים ב tsconfig.json את האופציה באופן הבא:

{
  "compilerOptions": {
    "resolveJsonModule": true,
    "esModuleInterop": true
  },
  "include": ["src"]
}

ואז כותבים:

import settings from './settings.json';

ובאופן אוטומטי טייפסקריפט קורא את הקובץ settings.json, מזהה לבד את טיפוס הנתונים בקובץ ומגדיר את האוביקט settings בצורה נכונה, כלומר אם הקובץ שלי מכיל את התוכן:

[{
  "repo": "TypeScript",
  "dry": false,
  "debug": false
}]

ואני אנסה לכתוב בקוד:

import settings from './settings.json';
console.log(settings[0].foo);

טייפסקריפט יצעק שאין מאפיין foo לאוביקטים במערך. קסם נכון? כמעט. הבעיה מתחילה כשמנסים לטעון אוביקט JSON גדול, למשל 10 מגה. קובץ כזה מאט את כל ה VS Code ובסוף טייפסקריפט לא מצליח לקרוא אותו כי הוא גדול מדי ואנחנו תקועים בלי הגדרת טיפוסים.

בעבודה עם קבצי JSON גדולים שווה להכיר את האופציה allowArbitraryExtensions של טייפסקריפט, אופציה שבעזרתה נוכל להגדיר את הטיפוס של ה JSON ידנית, נחסוך לטייפסקריפט עבודה וכך נקבל VS Code מהיר יותר והגדרות טיפוסים אמינות. ה tsconfig.json נראה ככה:

{
  "compilerOptions": {
    "allowArbitraryExtensions": true,
    "resolveJsonModule": true,
    "esModuleInterop": true
  },
  "include": ["src"]
}

ובתיקיית src אנחנו יוצרים קובץ בשם של ה json אבל עם d באמצע וסיומת ts, לדוגמה אם ל json שלי קוראים deposits.json אז אני יוצר קובץ בשם deposits.d.json.ts. בקובץ הגדרת הטיפוס אני כותב:

export interface SavingsData {
  INTERESTSDATE: string;
  SAVINGSPROGRAMBYAGE: string;
  AGE: string;
  BANK: string;
  SAVINGSPLAN: string;
  SAVINGSPERIOD: string;
  FIXEDWITHOUTLINKAGEVAL: number;
  FIXEDLINKEDCONSUMERPRICEINDVAL: number;
  VARIABLESPREAD: number;
}

declare const array: Array<SavingsData>;
export default array;

ומפה אנחנו מסודרים. אפשר לייבא את הקובץ deposits.json אפילו שהוא שוקל 10 מגה וטייפסקריפט ישתמש בהגדרת הטיפוס שבנינו במקום לקרוא את הקובץ ולנסות להבין את הטיפוס לבד.

אחד האתגרים המשמעותיים בבניית צוות הוא בחירת המינון והתיזמון של "בעצם זה לא היה רעיון טוב". מתכנתים שאומרים את זה יותר מדי פעמים או מוקדם מדי לא מצליחים להתקדם. אלה שיגידו את זה פחות מדי פעמים או מאוחר מדי ייתקעו בכיוון הלא נכון ובסוף לא יגיעו ליעד.

מותר לעבור קופה בסופר כשגילינו שהתור ארוך מדי אבל לא כדאי לעבור יותר מפעם אחת בקנייה.

בעבודה על פרויקט תוכנה כדאי תמיד לחשוב על היעד ולא רק על העלות הנוכחית. לדוגמה התחלתי לבנות פרויקט ואחרי שלושה חודשים של פיתוח העליתי גירסה ראשונה לפרודקשן וגיליתי שבחרתי בסיס נתונים לא מתאים. על פניו שינוי בסיס נתונים עכשיו יכול להחזיר אותי שלושה חודשים אחורה ולכן שווה לעשות מאמץ ולגרום לבסיס הנתונים שבחרתי לעבוד. אבל למעשה מערכת תוכנה יכולה להיות בשימוש שנים ארוכות, והישארות עם בסיס נתונים לא מתאים זה נזק שאני אצטרך לחיות איתו עכשיו שנים קדימה.

"בעצם זה לא היה רעיון טוב" צריך להיות חלק מהלקסיקון שלנו בפיתוח פרויקטים. לא יותר מדי כמובן, אבל גם לא פחות מדי.

נ.ב. 1 עד היום עבדתי עם ווידג'ט של תגובות של Disqus שעבד בחינם ובגדול בסדר. לצערי קיבלתי מהם הודעה שהם החליטו להוסיף פירסומות לווידג'ט לכל הלקוחות החינמיים ולכן הסרתי אותם מהאתר. לגירסה הבאה כבר אכתוב משהו בעצמי או אשתמש בספריית קוד פתוח. בינתיים מוזמנים לכתוב תגובות במייל או בטלגרם.

נ.ב. 2 יש לכם רעיון לפרויקט ולא בטוחים איך להתחיל? התחלתם לעבוד על פרויקט אבל לא מצליחים להגיע לפרודקשן? אני אשמח לעזור. במרץ אני פותח תוכנית ליווי לבניית פרויקטים. אם מעניין אתכם להצטרף לחצו כאן ונתאם שיחת היכרות.

פרויקטי תוכנה יכולים לשנות את העולם. רבים מהם כבר עשו את זה. ומה שמדהים בפרויקטי תוכנה זה שההתחלה שלהם יכולה להיות מאוד מהירה: ג'ימייל, וורדל, טוויטר, פלאפי בירד, גיט ופרויקטים רבים נוספים החלו את דרכם בכמה ימים או שבועות של פיתוח שהוביל לפרוטוטייפ והשאר היסטוריה. וכל זה היה לפני עידן ה AI.

הכלים שיש לנו היום לבניית מערכות תוכנה, ובמיוחד החיבור המהיר ל AI, הם טובים בהרבה מכל מה שאפשר היה לחלום עליו עד לפני מספר שנים. אינסוף פרויקטים שפעם היו מסובכים מדי למימוש או יקרים מדי הפכו ריאליים, ואינסוף עבודה שפעם לקחה המון זמן יכולה להתבצע היום במהירות על ידי AI. אז מה עדיין עוצר אותנו?

האמת שלא מעט דברים:

1. אין לי זמן להשקיע בפרויקט עכשיו.

2. אין לי רעיון טוב.

3. יש לי יותר מדי רעיונות.

4. אין לי מושג איך מתחילים.

5. חבל על הזמן, ממילא לא יצא מזה כלום.

הכל נכון אבל במקביל אנחנו גם יודעים שתיק עבודות הוא אחד הדברים הכי חשובים כשאנחנו באים להתראיין בתור מפתחים. אנחנו יודעים שרק דרך התנסות אמיתית בעבודה על פרויקט אנחנו באמת יכולים ללמוד ולהבין טכנולוגיה. אנחנו יודעים שעם כל הכבוד לעבודה בצוות במקום עבודה, יש ערך עצום בבניית פרויקט מאפס בעצמך.

בתחילת מרץ אני מתכוון לפתוח קבוצת מנטורינג לעבודה על פרויקט Full Stack במשך ארבעה שבועות ובאמצעות שילוב כלי AI עם כל הסטאק הטכנולוגי שאנחנו כבר מכירים. העבודה בקבוצה תתן לכם את המקום והכלים ליצור פרויקט מאפס ועד פרודקשן, ואתם לא לבד: אנחנו נקיים מפגשים קבוצתיים בזום בהם נלמד אחד מהשני ונציג את העבודה שעשינו, נחזיק קבוצת דיונים בווטסאפ ותקבלו פגישות אחד על אחד איתי לייעוץ טכנולוגי ו Code Review ספציפי על הפרויקט. העבודה במסגרת קבוצתית ועם מטרה ברורה של בניית פרויקט תתן גם לכם את המוטיבציה להתאמץ יותר ולהגיע לקו הסיום עם פרויקט בפרודקשן.

המחזור הראשון יהיה מוגבל ל 8 אנשים כדי להבטיח הצלחה ותשומת לב אישית לכל אחד ואחת. אם אתם בעניין ורוצים כבר לשריין מקום או לשמוע עוד פרטים תשאירו כבר הודעה ולא תצטרכו לעמוד בתור. אפשר לענות ישירות למייל או להשאיר הודעה באתר בקישור:

https://www.tocode.co.il/contacts/new

טפסים מדכאים אותי. באמת. לאורך זמן אנחנו רק מוסיפים להם פונקציונאליות והופכים אותם ליותר מסובכים, שדות מסוימים מופיעים ואחרים נעלמים לפי בחירות קודמות בטופס, מה שאומר שבריאקט טפסים מובילים להמון משתני סטייט. ספריית פורמיק מציעה דרך קלה לצמצם את מספר משתני הסטייט, ובשילוב עם yup גם קל לנו (יחסית) לארגן את הקוד ולהפריד בין הלוגיקה של הוולידציה למראה של הטופס. בואו נראה איך זה עובד.