• בלוג
  • פרסומות שרודפות אחריך

פרסומות שרודפות אחריך

לכל אחד יש את הפרסומת הזו, שלא משנה לאיזה אתר אינטרנט נלך היא תלווה אותנו לשם: אותה טיסה זולה, מספרה או אולם אירועים. וזה בסדר שיפרסמו אבל למה לא מגוונים קצת?! יש הרבה הגיון בהצגה חוזרת של פרסומות כי זה מגדיל את הסיכויים שבסוף תקנו. כאן נדבר על ההיבט הטכני של הפרסומות הרודפות.

1. רשתות פרסום

בתיאוריה של האינטרנט כל אתר הוא אי נפרד באוקיינוס המידע. כשאתם גולשים לאתר המחשב שלכם מתחבר למחשב אחר (שנקרא השרת) ומבקש מאותו מחשב אחר דפי מידע שהם הדפים שאתם רואים בדפדפן. שורת הכתובת של העמוד מייצגת את כתובת השרת ואת הדף המסוים שאותו ביקשתם.

בעולם כזה מפרסמים שרוצים להציג לכם פרסומת צריכים לפנות לבעלי אתרים ולבקש מהם להוסיף את הפרסומת לאתר שלהם. תהליך שיטוט כזה הוא ארוך שכן יש מעל מיליארד אתרים באינטרנט (ותכל'ס רובם לא פעילים או מראים תמונות של חתולים). אז במקום לחפש ולפנות לכל בעל אתר בנפרד, החלו להתגבש עסקים שתפקידם לתווך בין מפרסמים לבעלי אתרים. עסקים אלו נקראים רשתות פרסום.

מבחינת בעל האתר העבודה עם רשת פרסום הרבה יותר נוחה מעבודה ישירה עם מפרסמים בודדים: אתה מקצה שטח על האתר ובו רשת הפרסום תוכל לקבוע מה להציג. לרשת יש שליטה מלאה על מה שקורה בשטח התצוגה הקטן שלה, וכדי להחליט מה להציג רשת הפרסום יכולה להריץ קוד ולשמור מידע על מחשבי כל אחד מהגולשים שפונה לאתר. בעולם האמיתי אפשר להשוות את זה לנציג מכירות של מוצר מסוים שיושב בכניסה לחנויות או באמצע הקניון ומנסה למכור את המוצר לכל מי שנכנס.

2. עוגיות מעקב

ועכשיו מגיעים לחלק המטריד. תארו לכם שאותו נציג שיושב בכניסה לחנות גם שואל אתכם כמה שאלות אישיות, ואתם שמחים לענות. הנציג רושם במחשב שבדיוק נכנס בן אדם שמתעניין בפלאפונים ונותן לכם סוג של צמיד מזהה. כשאתם נכנסים לחנות אחרת שחברה באותה רשת פרסום, הנציג שיושב בכניסה שם רואה את הצמיד שלכם, בודק במחשב ומזהה איפה הייתם קודם. הוא מוסיף הערה במחשב שנכנסתם לחנות החדשה וממשיך בשגרת יומו. ככל שנאסף עליכם יותר מידע כך רשת הפרסום יכולה להציג לכם פרסומות יותר רלוונטיות.

באינטרנט לצמיד הזיהוי אנחנו קוראים עוגיה (או בדרך כלל באנגלית Cookie). כל אתר שאתם מבקרים בו יכול לתת לכם עוגיות לשמור והמחשב שלכם באופן אוטומטי שולח את העוגיות חזרה לאתר בביקור הבא. זו התנהגות הגיונית ורצויה, שכן כך אתם יכולים לגלוש לאתרים שצריכים לדעת מי אתם. למשל כשאתם מתחברים לג'ימייל אתר גוגל מספק לכם צמיד זיהוי כדי שידע שזה אתם בפעם הבאה שתבואו לקרוא הודעות.

עוגיות מעקב הן עוגיות מיוחדות אותן אנחנו מקבלים לא מבעל האתר אלא מבעל רשת פרסום שמתארחת באתר מסוים. העוגיה לכן תשלח בחזרה לא לבעל האתר אלא למפעיל רשת הפרסום, ולא בביקור הבא שלכם באתר הנוכחי אלא בביקור בכל אחד מהאתרים האחרים המארחים את רשת הפרסום.

3. פרסומות רודפות

ככל שרשתות הפרסום גדלו נוצר מצב שכמעט כל האתרים באינטרנט חברים ברשת פרסום כזו או אחרת. רשת הפרסום הגדולה ביותר באינטרנט שייכת לגוגל, אבל כמובן יש תחרות טובה מצד פייסבוק ורשתות נוספות. בכל אחד מהמקרים מפעיל רשת הפרסום מתארח באתרים ״רגילים״, מציג פרסומות לגולשים ובאותו זמן מחלק להם צמידי זיהוי שישמשו את מפעיל הרשת לזיהוי הגולש באתרים נוספים.

הפרסומת הרודפת עובדת כך: אתם גולשים לאתר שמפעילו בטוח שאתם אוטוטו קונים משהו, ולכן מציע לרשת הפרסום הרבה כסף אם תמשיך להציג לכם את הפרסומת שלו באתרים נוספים ברשת. כשאתם מגיעים לאתרים אחרים ברשת מנגנון הפרסום מזהה אתכם ומציג לכם את אותה פרסומת. אך ורק אתרים שביקרתם בהם יכולים לרדוף אחריכם, אך מרגע ש״סומנתם״ יכול להיות קשה למחוק את הסימון (תלוי באיך עובדת רשת הפרסום הספציפית שסימנה אתכם).

4. הגנה עצמית

בעמוד הזה יש מדריך עם תמונות שמסביר איך לחסום עוגיות צד-שלישי בדפדפן שלכם: https://www.howtogeek.com/241006/how-to-block-third-party-cookies-in-every-web-browser/

התוסף Ghostery חוסם טכנולוגיות מעקב. זמין לכל הדפדפנים כולל מובייל: https://www.ghostery.com/