אני אתחיל ב...

יש המון חומרי לימוד באינטרנט ובעיה אמיתית להבין איזה מדריך יעזור לנו ללמוד הכי מהר את מה שאנחנו צריכים ללמוד. אחת הדרכים היא להסתכל על המרחק כלומר לראות איפה המדריך מתחיל ומה אבנה בו, ומתוך זה להבין כמה אני הולך ללמוד.

לדוגמא לא מזמן מצאתי מדריך שמסביר איך לזהות רגשות מתוך משפטים באמצעות AI. זה מדליק, והרבה אנשים (גם אני) חושבים לעצמם - אוקיי אני אתחיל בלהבין איך לזהות רגשות מתוך משפטים, ומתוך זה אני כבר אצליח להמשיך ולהבין איך AI עובד.

ואותו הגיון מופיע בכל דבר שאנחנו רוצים ללמוד:

  • אני אתחיל בלבנות אפליקציה עם React ו Redux, ומתוך זה אני כבר אבין איך ריאקט עובד

  • אני אתחיל בלהתקין שרת Linux עם nginx ו Web Application שכתבתי וזה כבר ייתן לי רעיונות לאיך Linux עובד.

  • אני אתחיל בלהעביר את הפרויקט שלי ל git ואחרי כמה שבועות בטח אבין איך גיט עובד.

הבעיה עם ההגיון הזה היא שבתוכנה זה לא ממש עובד. כשאנחנו כותבים קוד קשה לנו לראות את פערי הידע שאנחנו צוברים במהלך הכתיבה, ובסיום ה Tutorial כשיש לנו מערכת שעובדת קל להגיד לעצמך "אני בניתי את זה, אני יודע את זה". האמת היא שיש פער עצום (בתוכנה, אולי גם בתחומים אחרים אין לי מושג) בין מי שיודע לכתוב קוד לפי ההוראות לבין מי שיודע לכתוב את ההוראות. ב Tutorial אנחנו מנסים בכל שלב להבין את המינימום שצריך בשביל שנוכל לעבור לשלב הבא, כדי שנוכל בזמן נתון לבנות את הדבר הכי גדול שאפשר.

במקום זה מה שכן עובד לי היא הגישה ההפוכה: הנה שני דברים קטנים שאפשר לעשות עם React (בלי create-react-app, בלי TypeScript, בלי Redux, בלי MobX, בלי useEffect ובלי Styled Components). בוא נראה כמה דברים מעניינים אני מצליח לבנות רק עם שני הדברים הקטנים האלה. וכך, לאט לאט, אני מוסיף כל פעם עוד מילה חדשה ורואה איך היא משתלבת בדבר שאני בונה. הכלל היחיד - לפני שמוסיפים את המילה הבאה מנסים למצוא את מקסימום האפשרויות שאפשר לבנות עם הדברים שלמדנו עד עכשיו, כדי שנוכל להבין באמת את הכלים בהם אנחנו משתמשים.