סיכום וובינר: פיתוח סוכנים עם Eve
השבוע בוובינר דיברנו על איב, פריימוורק לפיתוח סוכנים חכמים מבית Vercel. אלה עיקרי הדברים והדוגמאות שראינו.
טיפים קצרים וחדשות למתכנתים
השבוע בוובינר דיברנו על איב, פריימוורק לפיתוח סוכנים חכמים מבית Vercel. אלה עיקרי הדברים והדוגמאות שראינו.
את הרעיון הזה שמעתי את הרג'וט גיל, מנכ"ל קודרביט. בראיון הוא הציע לצלול לתוך הכאוס כלומר לתת למכונות לכתוב את הקוד למרות האתגרים, למרות הירידה באיכות הקוד, למרות סיכוני האבטחה, למרות שלא הכל יהיה מושלם.
לצלול לתוך הכאוס כי רק כשאתה בתוך הכאוס אתה יכול להתחיל לסדר.
להתחיל לבנות תהליכי עבודה שמתמודדים עם 50 העלאות גרסה ביום. לבנות סוכנים שמנקים את הבלאגן שסוכנים אחרים יוצרים. לבנות סוכנים שמחפשים בעיות אבטחה ומונעים העלאה לפרודקשן. אם תחכה עד שכל התשתית תהיה מוכנה אומר הרג'וט לא תצליח להתקדם. ולדעתי הוא לא טועה.
יש מערכות מאוד עדינות וחשובות בהן בן אדם או מספר בני אדם צריכים לקרוא כל שורת קוד לפני כל גרסה. ברוב המערכות אנחנו רוצים לשאוף להוציא את המפתחים מהלופ. לצלול לתוך הכאוס, לבנות מערכת שבונה את עצמה וכמפתחים להסתכל לתוך הכאוס ולהוסיף רכיבים מסדרים. למצוא את הדרך להוסיף את שיקול הדעת האנושי במקביל לפיתוח הרגיל ולא כתנאי מקדים לו. אני לא בטוח איך עושים את זה ונשמע שגם הרג'יט עדיין מנסה לגלות, כמו גם כל התעשייה. אבל כן כבר אפשר לראות בבירור שזה היעד.
תקלת האבטחה האחרונה שהתגלתה ברובי כאילו לקוחה מספר לימוד על כתיבה לזכרון מעבר למקום ההקצאה. שימו לב לקוד:
while (*pp < end && to < to_end) {
code = *(*pp)++;
if (code == SHARP_s) {
if (flags & ONIGENC_CASE_UPCASE) {
flags |= ONIGENC_CASE_MODIFIED;
*to++ = 'S';
code = (flags & ONIGENC_CASE_TITLECASE) ? 's' : 'S';
}
else if (flags & ONIGENC_CASE_FOLD) {
flags |= ONIGENC_CASE_MODIFIED;
*to++ = 's';
code = 's';
}
}
else if ((EncISO_8859_1_CtypeTable[code] & BIT_CTYPE_UPPER)
&& (flags & (ONIGENC_CASE_DOWNCASE | ONIGENC_CASE_FOLD))) {
flags |= ONIGENC_CASE_MODIFIED;
code += 0x20;
}
else if (code == 0xAA || code == 0xBA || code == 0xB5 || code == 0xFF)
;
else if ((EncISO_8859_1_CtypeTable[code] & BIT_CTYPE_LOWER) && (flags & ONIGENC_CASE_UPCASE)) {
flags |= ONIGENC_CASE_MODIFIED;
code -= 0x20;
}
*to++ = code;
if (flags & ONIGENC_CASE_TITLECASE) /* switch from titlecase to lowercase for capitalize */
flags ^= (ONIGENC_CASE_UPCASE | ONIGENC_CASE_DOWNCASE | ONIGENC_CASE_TITLECASE);
}
מתוך הקובץ:
https://github.com/ruby/ruby/blob/d582f8f13d700d8e39714d3a8f11eb4bd2bc69f0/enc/iso88591.c
הקישור הוא לגרסה אחרי התיקון. תכף נדבר עליה.
מה מעניין כאן? יש לנו לולאה שרצה על חוצץ קלט וכותבת גרסת אותיות גדולות שלו לחוצץ הפלט. כאן end הוא הסוף של הקלט ו to_end הסוף של חוצץ הפלט.
בכל איטרציה של הלולאה שמים את התו הבא מהקלט במשתנה code ואז מתחילים לבדוק תווים מיוחדים וכבר התו המיוחד הראשון שבודקים כולל את הטעות. הסימן SHARP_s הוא האות הגרמנית ß וכשמנסים להפוך אותה לאות גדולה צריך לכתוב SS. אבל עכשיו שברנו את הכלל הבסיסי של הלולאה, כלומר הבדיקה:
to < to_end
כי אם תו בודד של קלט גורם לכתיבה של שני תווים בפלט, הבדיקה אם יש מספיק מקום בחוצץ הפלט צריכה לוודא שיש שם תו אקסטרה לאותם מצבים מיוחדים. ולראיה הגרסה המתוקנת של הקוד:
while (*pp < end && to_end - to > 1) {
הופתעתי גם לגלות שהלולאה המקורית והתנאי של ה ß נכתבו באותו קומיט על ידי אותו מפתח. כלומר זה לא רגרסיה שמישהו נכנס והוסיף תנאי ושכח את הלולאה אלא בן אדם אחד כתב את שני החלקים, תנאי ה ß ובדיקת המקום ולגמרי פספס את הכתיבה אחרי סוף החוצץ. לקח עשר שנים עד שהבאג הזה התגלה.
אלה בדיוק הבעיות שמפתחי תוכנה ניסו לפתור עשרות שנים והבעיות שאולי סוכני קידוד סוף סוף יעזרו לנו למגר. וכן ברור לגמרי שגם ל AI יש בעיות אבטחה אבל אין ספק שאנחנו מסתכלים על קפיצה משמעותית מאוד באותו קוד תשתית בסיסי שמפעיל את הרשת.
העדיפות העליונה שלנו היא לספק את הלקוח על ידי שחרור גרסא בעלת ערך בצורה מוקדמת ותכופה של תוכנה עובדת. - בראבו. הצלחתם. עכשיו אפשר להאט? 20 עדכוני גרסה בשבוע זה יותר מדי עבור רוב הלקוחות שלכם ובטח עבורי.
קידום בברכה של שינויים בדרישות, אפילו מאוחר בזמן בשלבים מאוחרים של תהליך הפיתוח. התהליכים האג'יליים רותמים שינוי לטובת יצירת יתרון תחרותי ללקוח התחרותי. - קלוד רוצה למסור שזה כבר לא מיוחד אבל אולי גם פה הגזמנו. כשהסוכנים כותבים את הקוד אנחנו לא יודעים במה הם נגעו ושינוי שנראה קטן עלול לשבור תהליכים עליהם אנחנו מסתמכים.
שיחרור תוכנה עובדת בצורה תכופה ממספר שבועות עד למספר חודשים, עם העדפה למשך לשחרור תכוף יותר בזמן הקצר ביותר. - נשמע קצת כמו (1). בכל מקרה קלוד רוצה למסור שאם מישהו אומר לכם שפיצ'ר ייקח "מספר חודשים" הוא כנראה מתכוון שזה לעולם לא יקרה. אפילו מספר שבועות זה כנראה יותר מדי. נסו מספר שעות. או דקות.
אנשי העסקים והמפתחים חייבים לעבוד במשותף על בסיס יומי לכל אורך הפרוייקט. - מפתחים? אנשי עסקים? קלוד מוסר שמספיק מפתח בודד עם Coding Agent שעושה הכל, כולל פרודאקט, ביזנס, איפיון טכני ובדיקות.
בניית פרוייקטים מסביב לאנשים בעלי מוטיבציה. יצירת הסביבה ונתינת העזרה שהם זקוקים להם, תוך כדי ומתן אמון בחברי הצוות שהם שיבצעו את העבודה. - סוכן קידוד יבצע את העבודה. חברי הצוות עדיין מחפשים איך לוודא שהעבודה נעשתה ולשפר את התפוקה תוך כדי תנועה.
הדרך היעילה והטובה ביותר להעברת מידע אל צוות הפיתוח וממנו הוא שיח פנים מול פנים. - הצחקתם את קלוד. היום הסוכן של הפרודאקט פותח טיקט לסוכן של הפיתוח ואת האיפיון כותב סוכן שלישי. את רוב הטקסטים בני אדם לא מסוגלים או רוצים לקרוא.
תוכנה עובדת היא המדד העיקרי להתקדמות. - צריך תוכנה עובדת? יש לי 3 בעשר בשבילך. אני לא בטוח מה המדד החדש להתקדמות אבל קוד עובד זה בטח לא.
תהליכים אג'יליים מעודדים פיתוח בר קיימא. נותני החסות, המפתחים, והמשתמשים צריכים להיות מסוגלים לתחזק במקצב אחיד ללא גבול. - באנגלית זה נשמע יותר טוב, בגדול הכוונה שלהם שאפשר יהיה להמשיך לפתח באותו אופן לנצח כלומר שלא נגיע למצב שהמערכת שלנו היא כזה כדור בוץ ענקי שאף אחד לא יכול להבין את הקוד. נו, שיהיה בהצלחה עם זה היום.
תשומת לב מתמשכת למצויינות טכנית ועיצוב ותכנון נכון מגדילים את היכולת האג'ילית. - נדיר ומתמעט כל יום.
פשטות-האמנות של מיקסום העבודה שלא נעשית-הינה הכרחית. - כל עוד היצרנים של סוכני הקידוד שלנו הם גם אלה שמוכרים את הטוקנים הדבר היחיד שימוקסם הוא העבודה שכן נעשית והטוקנים שמבוזבזים איתה.
הארכיטקטורות, הדרישות והעיצוב הטוב ביותר מתגלים על ידי צוותים המתארגנים מעצמם. - צוותים זה מילה גדולה פה, וגם ארכיטקטורות. אולי יותר מדויק להגיד שהארכיטקטורה מתגלה על ידי מכונה שכותבת קוד בלולאה עד שזה עובד.
פעם בזמן קבוע, הצוות צריך לשקף איך הוא הופך ליותר אפקטיבי. - אני חושב שזה העיקרון היחיד שאני יכול לקבל ללא שינוי גם היום.
גישת אג'ייל התבססה על אנשים, היחסים ביניהם והיחס שלהם לקוד. היא נבנתה מתוך הנחות עבודה מסוימות על הערך של קוד ומה זה אומר לייצר קוד עובד. הנחות העבודה האלה קרסו. הגיע הזמן להיפרד מהספרינטים ולהמשיך הלאה, למצוא שיטות טובות יותר שמתאימות לאופן הפיתוח הנוכחי.
ההיפך מ Vibe Coding הוא מפעל התוכנה.
ב Vibe Coding אנחנו משתמשים בכלי קיים בשביל לבנות מערכת. אנחנו מסתכלים על הפרומפט והתוצאה ומדלגים על הקוד.
כשאנחנו בונים מפעל תוכנה מה שמעניין הוא הקוד. אנחנו אלה שבונים את הכלי ורוצים להתאים את ה Harness, ה Tools, ה System Prompt, מאגר הידע ואפילו הקוד הקיים כדי לוודא שמפעל התוכנה שלנו מייצר קוד ברמה גבוהה.
במפעל תוכנה נשתמש ב Eval-ים כלומר ניקח פרומפט קבוע וננסה לשנות את הפרמטרים של הפרויקט כדי לראות מה מייצר את הקוד הטוב ביותר. כשיבוא מודל חדש נוכל לתת לו את אותו פרומפט שכבר שמרנו ולראות אם התוצאה טובה יותר או פחות. בתוך מפעל תוכנה Eval הוא פרומפט מסוים שרץ על גרסה מסוימת של הפרויקט.
גיירמו ראוך וגם סאטיה נאדלה כבר אומרים בבירור, הקוד הוא הפלט. אצל גיירמו קראתי שהדגש צריך לעבור לקלט של המערכת: דרישות, אפיון, משוב, עיצוב. את סאטיה נאדלה שמעתי אתמול בראיון מסביר שהדגש שלהם עובר למפעל התוכנה, כלומר אופטימיזציה של האופן בו סוכני קידוד וכלי AI יוצרים את הקוד. אלה שתי דרכים שונות להסתכל על אותה תופעה.
כמה דברים על MCP שהפריעו לי במיוחד היום לא לפי שום סדר הגיוני:
חבר מתלונן - "אני משתמש בקלוד בשביל לשים כתוביות לסרט. זה עובד לאט ובסוף הכתוביות לא מדויקות".
איך מתקדמים מכאן?
עולם הבינה המלאכותית מרגיל אותנו שיש אורקל יודע כל במרחק לחיצת כפתור. פשוט תבקש והכל יעבוד, וכשזה לא עובד? אולי תנסה לבקש מספק אחר. אולי תחכה ועוד שבועיים זה יעבוד.
אבל זה לא חייב להיות כך. עם סקרנות השאלה הבאה תהיה "איך זה עובד?". הוא לא הבין אותי בהתחלה אז חפרתי, "אתה מעלה את הסרט לצ'אט של קלוד?", "אתה שם את זה בקלוד קוד?", "מה המודל?", "איזה סוג קובץ הסרט?", "זה מכווץ?". ככל שממשיכים בשיחה אפשר לגלות למשל שהוא משתמש במודל מקומי כדי לקרוא את הסרט וקלוד קוד רק כתב את הקוד שיפעיל את whisper על הסרט.
ועכשיו אפשר לחפש אופטימיזציות, אולי להעביר את העיבוד לענן, אולי לנסות מודל אחר, אולי לשלב תוצאות מכמה מודלים, אולי whisperx, אולי בכלל מודל בתשלום. בלי לכתוב שורת קוד אחת נכנסנו לשיחה שלפני 5 שנים בהחלט היתה נשמעת כמו שיחה של מתכנתים.
"מעניין איך זה עובד" היא השאלה הראשונה בדרך להפוך למפתחי תוכנה. גם אם תכנות ב 2026 הוא לא מה שהיה לפני 5 שנים.
האמבל באנדל בנו אתר חדש וכל האינטרנט מדבר על הבעיות שבו: ביטלו את 2FA, אנשים לא מצליחים לקנות באנדלים, הגבלת אורך על סיסמה הכריחה אנשים לשנות סיסמה, אנשים מחוברים יכולים לשנות סיסמה בלי שיצטרכו להקליד את הסיסמה הישנה ועוד תלונות מפה ועד הודעה חדשה. בכמה מקומות מזכירים את דברי המנכ"ל זיף דייויס שהחברה מתכננת להסתמך יותר על AI וקבלנים חיצוניים וגם החלה הליך פיטורים.
אבל בניגוד למה שכותבים כל המתלוננים לדעתי הבעיה של האמבל באנדל היא לא AI אלא תרבות פיתוח.
מישהו אישר את הגרסה הזאת.
מישהו לא לקח את האתר ל Security Audit מסודר למרות שהקוד והיכולות השתנו.
מישהו בחר לא לקרוא את הקוד כי AI מייצר יותר מדי שינויים.
אולי מישהו חשב שאם ה AI אומר שהכל בסדר אז אפשר לעלות לאוויר.
המחשבה ש AI יכול להאיץ תהליכי פיתוח תוכנה פי 10 היא היום עדיין תמימות והדיבורים על פי 100 או פי אלף מרגישים מנותקים. כן אפשר לייצר תוכנה עובדת בזמן קצר אבל בני אדם לא מצליחים לקחת אחריות על מערכת שנבנית כל כך מהר. אנחנו עדיין צוואר הבקבוק גם כשאנחנו לא אלה שמקלידים את הקוד.
האמבל באנדל היו צריכים עוד חודש לבדיקות ותיקונים, היו צריכים תהליך העלאת גירסה מסודר שמתחיל במספר לקוחות בדיקה וממשיך לכל הלקוחות אחרי אישורים ובדיקות מסודרות, היו צריכים מפתחים שמכירים את הקוד, המערכות וצרכי המשתמשים ויכולים לשלב הכל להוראות עבודה מסודרות ל AI. לזרוק לקלוד "תסדר לי את האתר" אולי עובד באתר אישי או פרויקט פנאי אבל עדיין לא מתאים לחברת תוכנה.
עכשיו שסוכני AI כותבים את הקוד האם גם השיקולים שלנו כמהנדסים צריכים להשתנות? הנה כמה החלטות שלפחות לי הרבה יותר קל לקבל היום:
לכתוב בעצמי במקום להשתמש במוצר קיים - פעם אם היה מוצר שעושה אפילו בערך מה שאני צריך הייתי נכנס בשמחה לקוד שלו לעשות התאמות או עובד מסביב למגבלות רק בשביל לעבוד עם מה שיש. היום אני מסתכל על המערכת בכללותה כולל כל התלויות ומעדיף בשמחה לתת לסוכן לבנות את כל הרכיבים. כשהקוד אצלי ממילא האינטגרציה טובה יותר, הסוכן רואה את כל הפרטים וקל יותר לעשות שינויים.
להחליט מוקדם ולתעד במקום לדחות ולתקן - בימים אחרים שמחתי לצעוק YAGNI על כל תכנון מראש. לא רציתי לתת לשעה של חשיבה לקלקל לי 20 שעות של קידוד וניסיתי להתקדם למשהו עובד לפני שאני עושה החלטות גדולות. שיטת הפיתוח עם הסוכנים הפכה את העדיפויות והיום בלי מסמך מפת דרכים מסודר שמסביר לסוכן לאן רוצים להגיע ומה הארכיטקטורה אסור לצאת לדרך.
לכתוב בשפה שאני לא מכיר - פעם לפני כל עבודה בשפה שאני לא מכיר הוספתי זמן לימוד, ביצעתי פרויקטים לניסוי, קראתי את כל המדריכים ואפילו ספר על השפה. היום אני בסך הכל שואל את הסוכן יותר שאלות בהתחלה אבל עקומת הלימוד כעיקרון התקצרה משמעותית. ברור שאני יותר שמח לכתוב ב Ruby או Python, אבל לאחרונה גיליתי שאני מסתדר טוב גם עם nim ו rust פשוט כי התחלתי לעבוד איתן.
התקנות וחיבורים - גם בתור אחד שאוהב להתעסק עם שרתים ו Devops הדבר הזה היה לוקח זמן. להעלות פרויקט שלי לאוויר על שרת מסודר ומוגן, כולל החיבורים לגיטהאב הקמה של השרת וגיבויים היה לוקח לי יום-יומיים עבודה אבל גם הרבה אנרגיה. רק לפני שנתיים עוד העליתי פרויקט על heroku כי לא היה לי כח להקים עוד שרת. היום הפשרות האלה חסרות משמעות. הסוכן מקים את כל החיבורים בזמן שאני עובד על דברים אחרים.
מה שמחבר את ארבעת השיקולים וכנראה שיקולים קטנים נוספים הוא המבט המתכלל. במקום "איך אני רוצה שהמערכת תיראה בשבוע הבא" עברתי ל"אין אני רוצה שהמערכת תיראה נקודה". כל פעולה צריכה להתאים לחזון ולמבנה של המערכת והמבנה הזה צריך לשבת מול העיניים מהצעד הראשון. יותר הנדסת תוכנה, פחות הדבקות וטלאים.
אשמח לשמוע - מה השיקולים שלכם שהשתנו במעבר לעבודה עם סוכנים? אפשר להשיב למייל או להגיב בטלגרם.
אתמול בקבוצת מדברים AI נפגשנו לדבר על פיתוח במכונה וירטואלית עם Docker Sandbox. אני מסכם את הדברים לטובת אלה שלא הספיקו להגיע.