מיתוס אחד ישן מושרש בארץ בקרב עובדים ומחפשי עבודה רבים ומשבש את ההחלטות של כולנו. הגיע הזמן לדבר על זה ואולי לעקוף את המנגנון ההרסני.

1. הסיפור

״מי שרוצה לעבוד בתור X חייב לעשות זאת כפרילאנסר ללא זכויות...״

״כל העובדים בחברה חתמו על אותו חוזה העסקה. אם לא אחתום עליו לא אוכל להתחיל לעבוד...״

או במקרה הכללי- יש המון מחפשי עבודה כמוך שרוצים להכנס לאותה העבודה. אם לא תסכים לעבוד בתנאים שלנו, מיהו אחר יסכים ותשאר בלי עבודה.

2. המציאות

הבעיה הראשונה בסיפור הזה היא שהוא לא נכון. הסטטיסטיקה מראה שלמרות שיש מאות מועמדים על כל משרה פנויה, רק כעשרה מתוכם יוזמנו לראיון ורק 2-3 יזכו לקבל הצעת עבודה. לכן אם כבר קיבלתם הצעת עבודה יש מעט מאוד אנשים שעברו את כל התהליך כמוכם.

הבעיה השניה היא דווקא במקרה שהסיפור כן אמיתי: אם אתם מנסים להתקבל לעבודה שיש עוד מאות אנשים כמוכם שמוכנים לעשות אותה בפחות כסף ובתנאים פחות טובים, זו כנראה לא משרה שאתם רוצים לאייש.

3. למה זה קורה ומה אפשר לעשות

אנחנו אוהבים לספר לעצמנו סיפורים על כמה אנחנו חלשים וכמה הדרך היחידה לעשות את מה שאנחנו רוצים לעשות היא לעבור בדרכים שאחרים שולטים בהן. אי אפשר להיות מפתח מובייל בלי לעבוד בתור מפתח מובייל בחברה מסודרת. אי אפשר ללמד תכנות בלי לעבוד במכללה. אי אפשר לעשות מוזיקה בלי לחתום עם חברת תקליטים.

אבל דווקא בפעמים שכן חתמנו על חוזים כאלה או הסכמנו לעבוד בתנאים שידענו שלא מתאימים, דווקא הפעמים האלו הן אלה שעיכבו אותנו מקצועית. ככל שתהיו יותר זמן עובדי קבלן מוחלשים כך תתחילו להתרגל לזה ותסכימו להתפשר עוד יותר על הדברים שחשובים לכם. 

הסיפורים האלה הם שקר וקל מאוד להסתכל סביבכם על התחום שלכם ולראות אנשים שהצליחו יפה מאוד גם בלי להסכים לתנאים שאתם לא רוצים להסכים אליהם. אני לא אומר שזה קל. אני אומר שאתם יכולים וצריכים לעשות את זה.