שלום אורח התחבר

הבלוג של ינון פרק

טיפים קצרים וחדשות למתכנתים

מעדיפים לקרוא מהטלגרם? בקרו אותנו ב:@tocodeil

או הזינו את כתובת המייל וקבלו את הפוסט היומי בכל בוקר אליכם לתיבה:

יותר מדי פרילאנסרים שאני מכיר נופלים במלכודת שמונעת מהם להרוויח כסף, ביטחון תעסוקתי ושלוות נפש. נכון, צריך לעבוד קשה בשביל לקבל כסף, ביטחון תעסוקתי ושלוות נפש בתור פרילאנס, אבל גם העבודה הכי קשה שבעולם לא תעזור אם אתם טועים בנקודה הזאת.

והנקודה היא ההבדל בין פרילאנס ליזם.

בואו ניתן לזה לשקוע רגע עם שתי דוגמאות:

  1. חבר פרילאנסר מייעץ לארגונים איך לשפר תהליכי עבודה. הוא מגיע לארגון, לומד מה כולם עושים, עושה את הקסם שלו ושלושה חודשים אחר כך כולם עובדים יותר יעיל. יום אחד, כך הוא מספר, יהיו לי מספיק לקוחות, מספיק פרויקטים, תהליכים מספיק מסודרים - ואז אביא עובדים שיחליפו אותי ותהיה לי חברת ייעוץ ענקית.

  2. חברה פרילאנסרית היא אלופה בנגישות אתרים. רק ממבט חטוף ב HTML היא תדע להגיד לכם מה שבור באתר שלכם ואיך לתקן. היא מעסיקה סטאז'ר וחולמת יום אחד לתת לו לעשות את רוב העבודה השחורה, והיא תעשה רק את המכירה.

שניהם לא בכיוון.

כשהחבר היועץ יתחיל להביא עובדים הוא יגלה שהלקוחות מוכנים לשלם הרבה פחות בשביל יועץ עובד מאשר שעת ייעוץ שלו, והרווח שנשאר לו בסוף יהיה הרבה יותר קטן ממה שהרוויח כשהיה לבד.

וככל שהחברה מנגישת האתרים תתן יותר עבודה לסטאז'ר שלה, הוא יגלה בסוף שעדיף לו למכור לבד את שירותיו כמנגיש אתרים ואולי אפילו הוא יוכל להתחיל לעבוד ישירות עם חלק מהלקוחות שלה (שבעצם עבדו כל הזמן איתו).

פרילאנס מרוויח על הזמן שהוא עובד. לחלום על היום בו לא תעבדו יותר לא יקדם אתכם במסלול להצלחה, שלוות נפש ואושר כפרילאנסרים, להיפך. זה רק יגרום לכם לעשות טעויות שיפגעו לכם בקריירה.

(נ.ב. אני לא מציע לכם לעבוד לבד. העבודה עם עוד אנשים מועילה ומפרה, והרבה פעמים כשאנחנו מוציאים עבודה רלוונטית לפרילאנסרים אחרים כולם מרוויחים. אני כן מציע לכם לבנות את העסק כך שתרוויחו יותר על הזמן בו אתם עובדים, במקום להתאמץ להרוויח קצת בלי לעבוד).

פייתון, ביג דאטה, פול סטאק, ריאקט, נוד, גיט - אנשים באים לפה ללמוד כל אחת מהטכנולוגיות האלה ומתכנתים רבים שאני מכיר מאוד מתלהבים כשמגלים אותן לראשונה. אבל גם למתכנתים המוכשרים ביותר קשה להמשיך להינות וללמוד את אותה טכנולוגיה לאורך שנים, וזאת הסיבה שמתכנתים רבים כל כך מחפשים כל הזמן ללמוד את הדבר הבא.

אין רע בלהישאר פתוחים לרעיונות חדשים, בלהמשיך לחקור, בלנסות כל הזמן לגלות עולמות חדשים. כל עוד הנטיה לגלות את הדבר הגדול הבא לא באה על חשבון הדבר הגדול הקודם. או במילים אחרות, כל עוד אתם לא חוזרים כל פעם לנקודת ההתחלה.

הסיבה הכי טובה להמשיך ללמוד יותר לעומק את הדבר הגדול הקודם היא שלימוד קורה בשכבות. יש דברים בריאקט שתצליחי לראות רק אחרי שנתיים של עבודה עם הפריימוורק. לכן אם אחרי שנה את מרגישה שאת כבר יודעת הכל והגיע הזמן להמשיך הלאה לפריימוורק הגדול הבא, את תפסידי את הקומה השניה, השלישית והחמישית. זה כמו לבנות בניין אבל כל פעם להתחיל מחדש אחרי שמסיימים את הקומה הראשונה.

אני חושב שסיבה מרכזית לקפיצה היא התחושה אחרי שסיימנו את הקומה הראשונה שאנחנו כבר יודעים הכל. שהקומה השניה, השלישית והעשירית הן בסך הכל עוד מאותו דבר, ולכן אם כבר ללמוד עדיף ללמוד משהו חדש לגמרי. לאורך זמן תחושה זו מחזקת את עצמה כיוון ששנה קדימה עם הטכנולוגיה החדשה ואנחנו שוב מרגישים בדיוק את אותה תחושה שכבר ראינו הכל, ולכן ממשיכים את המעגל ושוב קופצים לדבר הגדול הבא.

האלטרנטיבה היא קשה ושווה את המאמץ: במקום להתחיל בניין חדש בטכנולוגיה חדשה לגמרי, להתאמץ ולבנות את הקומה השניה בטכנולוגיה הנוכחית. אחריה את השלישית, החמישית והעשירית - כשכל קומה פותחת לנו את הדלת לידע חדש ונקודת מבט חדשה על אותם אתגרים.

אבל- איך עושים את זה? מהי אותה קומה שניה? ואיך אני יודע שאני לא עושה פשוט "עוד מאותו דבר?". הנה שלושה טיפים שעוזרים לי להתמיד:

המשך קריאה...

התחלתם עבודה חדשה? מזל טוב! אומרים שאין הזדמנות שניה ליצור רושם ראשוני ולכן החודשים הקרובים בטח יהיו מאוד מרגשים וגם גורליים. איך תיצרו את הרושם הראשוני הכי טוב שאתם יכולים על המנהלים ועל חבריכם החדשים לצוות? הנה שלוש עצות שאני בטוח שיעזרו.

המשך קריאה...

גיקטיים פרסמו בשבוע שעבר כתבה עם הכותרת הזאת שאמורה לתאר דילמות בחיי מתכנתים. עכשיו ברור שלקחת שם שיר של פלורנס ריס ככותרת זה קליקבייט אז לחצתי וזה באמת היה קליקבייט. אבל זה לא אומר שאין דילמות. גם מתכנתים צריכים לבחור צד, והנה כמה סוגיות אמיתיות שאין להן פיתרון יחיד.

המשך קריאה...

לפני שהיו אופניים חשמליים יכולנו לרכב על המדרכות עם אוזניות ונראה שלאף אחד לא היה אכפת. בשנים האחרונות מאז כניסת החשמליים מתחיל גם זרם יחסי ציבור כללי נגד רכיבה על המדרכות ושלטים בכל מקום מנחים אותך לרכב רק על הכביש או בשביל אופניים.

דה-מרקר פרסם תוכנית בהתהוות לפיה אנשי קבע ביחידות טכנולוגיות יוכלו לקחת ״פסק זמן״ מהשירות, לעבוד קצת באזרחות ואז לחזור בכוחות מחודשים. אני מאוד מקווה שהתוכנית תצא לפועל וחושב שיש לצבא הרבה מה ללמוד מהתעשיה באזרחות.

המשך קריאה...

קצב התפתחות הטכנולוגיה שמתכנתים נדרשים להכיר הוא בלתי נתפס, וכתוצאה מכך אנחנו כל הזמן מתלבטים מה כדאי ללמוד או במה כדאי להתעמק. ברור שאי אפשר לדעת הכל אבל הנה כולם מסביבי מדברים על X אז איך לא אלמד את זה? אבל השאלה הזאת בעצם הרבה יותר מורכבת, וצרכים שונים מביאים לתשובות שונות. אלה כמה דרכים שאני מבין את השאלה והתשובות שלהן.

המשך קריאה...

אני מהאנשים שלא ממש יודעים לחתוך. שנתקעים בעבודות הרבה אחרי שצריך. אז כתבתי לי כמה סימנים שעוזרים לי להבין כשהגיע הזמן להמשיך הלאה, ותובנה קטנה שמזכירה לי למה זה חשוב. מקווה שעד סוף הפוסט גם אתם תתחילו להתלבט.

המשך קריאה...

הדעה הרווחת בציבור היא שקיימת חלוקה דיכוטומית ברורה בין יזמים לשכירים, ורק אנשים מסוימים שיש להם ״אופי״ יזמי יכולים לעזוב את העבודה ולהפוך ליזמים. זו כמובן אשליה אופטית. לפתוח עסק ולהרוויח ממנו זו מיומנות וכל אחד יכול ללמוד אותה.

בגיליון שבועות של דה-מרקר הם בחרו לתת תשובות לשאלות שמטרידות אנשים שמתלבטים אם לעזוב עבודה ולהקים סטארט-אפ. אם הייתי קורא את התשובות שלהם לפני 6 שנים יכול להיות שגם אני הייתי נלחץ. בשביל שלא תתבלבלו ואחרי שש שנים של עבודה מגוונת כעצמאי, נראה לי הוגן לתת תשובות יותר מציאותיות לשאלות שעלו שם.

המשך קריאה...