שלום אורח התחבר

הבלוג של ינון פרק

טיפים קצרים וחדשות למתכנתים

מעדיפים לקרוא מהטלגרם? בקרו אותנו ב:@tocodeil

או הזינו את כתובת המייל וקבלו את הפוסט היומי בכל בוקר אליכם לתיבה:

לא חייבים להשתמש ב create-react-app רק בשביל לקבל תמיכה בבדיקות אוטומטיות ב React, ולמעשה זה די פשוט להתקין את jest ואיתו את התמיכה ב react-testing-library כמעט לכל פרויקט וובפאק. נכון יש כמה מגבלות אבל ברוב המקרים הצעדים בפוסט כאן מספיקים. בואו נצא לדרך.

המשך קריאה...

את GraphQL פיתחו בפייסבוק כדי להתמודד עם API יותר מדי גדול ועם הקושי בתחזוקה של יישומי צד לקוח שכל יישום צריך גישה ל API בצורה אחרת. מאחר ויישומי צד הלקוח שלהם כתובים בריאקט הם פיתחו גם שיכבה שעוטפת את GraphQL ומחברת בינו לבין קומפוננטות ריאקט, שכבה שנקראת Relay.

בפוסט זה אציג דוגמת קוד עובדת של React ו Relay שקוראת מידע מה Github API וכך תוכלו לראות גם איך החלקים של GraphQL ו React מתחברים יחד וגם לקבל נקודת התחלה לפרויקט שלכם שישתמש בכלים אלה.

המשך קריאה...

כבר שנים שהבחירה הפופולרית של מפתחי APIs שצריכים להחליט על מבנה הממשק נקראת REST. המעבר ל REST התרחש בצורה הדרגתית והחליף ממשקים מבוססי XML שקדמו לו והוא בא יחד עם המעבר להעברת מידע באמצעות JSON. אנחנו אוהבים REST כי מאוד פשוט להבין ממשקי תכנות שבנויים כך, אבל ל REST יש בעיה רצינית ככל שהממשקים גדלים וצריך להפריד בין קוד השרת לקוד הלקוח.

בפוסט זה נדבר על הבעיות של REST, על GraphQL ונראה דוגמאות קוד ראשונות לעבודה עם GraphQL.

המשך קריאה...

ספריית react-testing-library היא היום הדרך המקובלת לכתוב בדיקות ליישומי ריאקט. קוד rtl נוצר כל פעם שאנחנו בונים אפליקציה חדשה עם create-react-app וגם הסקריפטים הדרושים להריץ אותו. בואו נראה איך להתחיל להשתמש בספריה כדי לכתוב בדיקות ולמה זה כדאי.

המשך קריאה...

הרעיון שכל המידע של היישום שמור באוביקט אחד הפחיד הרבה אנשים ששמעו אותו לראשונה (כולל אותי). זה אפילו מופיע בתיעוד הספריה בצורה מפורשת:

For any meaningful application, putting all your update logic into a single reducer function is quickly going to become unmaintainable.

אז אחרי משפט כזה ברור למה רבים מאיתנו בכלל מתחילים מלחשוב "איזה Reducers אני צריך?" אפילו לפני שמתחילים לכתוב את שורת הקוד הראשונה של ה Reducer הראשון. הרי אם בשביל יישום אמיתי אני אהיה חייב לשבור אותו, עדיף לבנות את המנגנון נכון מההתחלה.

אבל הניואנס במשפט שקל לפספס אותו הוא שיש יותר מדרך אחת לפצל Reducer. השיטה הפופולרית של combineReducers (שנקראת בתיעוד Slice Reducer) היא רק אחת מהן.

בפוסט זה נעבור בקצרה על מספר שיטות לפיצול ונראה מתי כדאי להשתמש בכל שיטה.

המשך קריאה...

אחת השאלות שחוזרות על עצמן בעבודה עם ריאקט היא איך להתמודד עם טפסים. גישה אחת היא לנהל את כל המידע שבטופס מחוץ ל State, ואז לקרוא את המידע משדות ה input רק כשצריכים אותו. היום אני רוצה להראות גישה שניה בה המידע כולו נשמר בסטייט ומעודכן עם כל שינוי בערכי ה input.

המשך קריאה...

למה כלים צריכים להיות כל כך מסובכים? התשובה פשוטה: כל פעם שיוצא כלי חדש הוא מנסה להיות יותר פשוט מזה שבא לפניו (אנחנו ה create-react-app החדש. אצלנו אין פיצ'רים והכל פשוט עובד), ואז אנשים מתחילים להשתמש בו ומבקשים כל מיני פיצ'רים, לאט לאט הכלי החדש מסתבך וחזרנו להתחלה כדי לפתח כלי חדש (ללא פיצ'רים - הכל פשוט עובד).

בקיצור הכלי החדש האהוב עליי בימים אלה נקרא nano-react-app והוא תחליף ממש פשוט ל create-react-app (קיבל כבר מעל 300 כוכבים בגיטהאב). וזה מצחיק כי הוא באמת לא עושה כלום - כלומר הוא עושה קצת. הוא לוקח טמפלייט מהאינטרנט ליישום ריאקט JavaScript או TypeScript, משנה קצת את התוכן בקבצים וזה בערך כל הסיפור.

בניגוד ל create-react-app הוא לא מבטיח לכם פרויקט עם כל התוספים וכל הספריות מחוברות במקום אלא בדיוק להיפך. אתם תקבלו קומפוננטה קטנה (ב JavaScript או ב TypeScript) ותמשיכו לבד. בדיקות? הצחקתם אותו. סרביס וורקר? למי יש כח לזה. טמפלייטס מורכבים עם Redux או MobX? עזבו, תכתבו לבד.

ועכשיו רק נשאר להבין: אם כל מה שצריך זה לשים כמה קבצים בתיקיה, בשביל מה היינו צריכים את הכלי הזה מלכתחילה?

לא משנה כמה אנחנו אוהבים את האונליין, יש כיף בללמוד יחד עם עוד אנשים: כשיש לך את מי לשתף בפיתרון המדליק שכתבת, כשיש את מי לשאול כשנתקעים, כשיש פידבק ממרצה וגם מחברים על העבודה שלך - פידבק שעוזר להשתפר.

מי שעוקב פה יודע שאני הרבה זמן מחפש את הנוסחא שתאפשר ללמוד יחד בכיף גם מחוץ לכיתה, ועכשיו עם הקורונה מסביב החיפוש הזה הפך הרבה יותר חשוב. בשביל זה פתחתי היום רישום לשני מסלולי לימוד חדשים שאני חושב שיכולים לעניין גם אתכם.

המסלולים מיועדים לאנשים שרוצים ללמוד עם עוד חברים, רוצים תוכנית לימודים מסודרת, שמחים להשקיע שעות בכתיבת קוד ובשיחה עליו אבל בינתיים לא מצאו את המסגרת המתאימה. אנשים שיודעים שההשקעה היא חשובה ושהתמדה היא המפתח להצלחה, אבל כל פעם שמתיישבים ללמוד או לתרגל נתקעים מהר ומתקשים למצוא את הכוחות להמשיך לריב עם התרגיל עד שיעבוד.

המסלול הראשון מיועד ללימוד React עבור מתכנתי ווב שיודעים כבר JavaScript. הוא יימשך שלושה שבועות במהלכם אנחנו נעבוד יחד כל יום לפי תוכנית עבודה מסודרת. פעמיים בשבוע נקיים מפגשי אונליין בהם תציגו את העבודות שלכם ותוכלו להעלות שאלות, ובשאר השבוע נתקשר דרך קבוצת צ'ט. המסלול מבוסס על תכני הוידאו והתרגילים של קורס React כאן באתר, והוא מתאים גם אם ראיתם כבר את הסרטים אבל לא פתרתם עדיין את כל התרגילים והפרויקטים.

המסלול השני מיועד ללימוד Python והוא יעבוד במתכונת דומה. גם הוא יימשך שלושה שבועות ויכלול עבודה יומית לפי תוכנית מסודרת, לימוד דרך סרטי הוידאו המוקלטים באתר, קבוצת צ'ט לתרגול ושאלות כל השבוע ומפגשי אונליין לשיתוף ידע והצגת העבודות שלכם כדי שתוכלו לקבל פידבק מחברים וממני.

שני המסלולים לא מיועדים למי שרוצה "ללמוד ריאקט תוך כדי שינה", אלא למי שרוצה לשבת ללמוד דרך התמודדות עם בעיות ובליווי מנחה וקבוצת חברים. אני חושב ששניהם יהיו מהנים מאוד. עכשיו לפרטים הטכניים:

מסלול בוטקמפ ללימוד ריאקט ייפתח בתאריך 14.06.2020 למשך שלושה שבועות. מפגשי העבודה יתקיימו בימי ראשון ורביעי בין השעות 9:00 ל-11:00 בבוקר בתאריכים: 14/06, 17/06, 21/06, 24/06, 28/06, 01/07. מחיר הקורס 970 ש"ח וזה כולל חודש מנוי לתקופה של הקורס (אם אתם כבר מנויים החודש הזה יתווסף לכם אוטומטית לתקופת המנוי). הצטרפות לבוטקמפ בקישור: https://www.tocode.co.il/quickjoin2?term=15.

מסלול בוטקמפ ללימוד פייתון יפתח בתאריך 14.06.2020 למשך שלושה שבועות. מפגשי העבודה יתקיימו בימי ראשון ורביעי בין השעות 13:00 ל-15:00 בצהריים בתאריכים: 14/06, 17/06, 21/06, 24/06, 28/06, 01/07. מחיר הקורס 970 ש"ח וזה כולל חודש מנוי לתקופה של הקורס (אם אתם כבר מנויים החודש מתווסף אוטומטית לתקופת המנוי). הצטרפות לבוטקמפ פייתון בקישור: https://www.tocode.co.il/quickjoin2?term=16.

מוזמנים לשלוח מייל או להשאיר הודעה באתר לכל שאלה.

אחת הטכנולוגיות הנשכחות של פיתוח Web היא SVG. איכשהו כש Canvas יצאה היא הצליחה לעשות המון רעש, וכמובן ש WebGL היה מלהיב, אבל SVG? זה לא הדבר ההוא שדומה ל XML?. אז כן ולא. תקן SVG יצא לראשונה ב 2001 והשילוב בינו לבין דפדפנים ידע עליות ומורדות לאורך השנים, אבל בשנים האחרונות התמיכה ב SVG בדפדפנים ובספריות פיתוח היא מאוד יציבה ו SVG יכול לתת לכם פיתרון אמין ומהיר להצגה של נתונים בצורה ויזואלית.

בגלל ש SVG נראה כמו אלמנטים רגילים ב DOM אנחנו יכולים ליצור SVG מתוך ריאקט בדיוק כמו שהיינו יוצרים אלמנט רגיל. הקוד ריאקט הבא למשל מצייר מעגל:

function App(props) {
  return (
    <div>
      <svg>
        <circle cx="100" cy="100" r="40" />
      </svg>
    </div>
  )
}

אנחנו יכולים לעצב את המעגל מתוך CSS רגיל לגמרי כמו שהיינו מעצבים אלמנטים ב HTML. לדוגמא ה CSS כאן יהפוך את העיגול לדגל יפן:

svg {
  background: white;
  border: 1px solid black;;
}

circle {
  fill: red;
}

בכל מקרה ובחזרה ל SVG. השילוב שלו עם ריאקט הוא נחמד כי עכשיו אנחנו יכולים לקבוע את הפרמטרים של הציור לפי משתני סטייט בריאקט. לדוגמא הקומפוננטה הבאה תאפשר לכם להגדיל ולהקטין את העיגול עם הסליידר:

כיוון אחד שהופך את השילוב הזה למעניין הוא ויזואליזציה. בדוגמא הבאה בניתי קומפוננטה שסופרת כמה מילים כפולות יש בתיבה. נסו את זה - כתבו כמה מילים שחלק מהן חוזרות על עצמן ותראו את כל המילים וליד כל מילה כמה פעמים היא מופיעה, ובשלוש צורות: תחילה כ JSON, אחרי זה כטבלא ובסוף בתור גרף שצויר עם SVG:

שילוב קומפוננטות SVG ביישום לא דורש שום ספריה חיצונית, נתמך בכל הדפדפנים ומאפשר להוסיף בקלות צורות מתוחכמות יותר מדברים שהיינו מוצאים בדרך כלל ב CSS.

למרות שאין בעיה להמשיך לעבוד עם Class Components, קורה לפעמים שנמצא דוגמא ברשת של Class Component ונעדיף להפוך אותה ל Function Component לפני שמשלבים אותה ביישום שלנו.

כך לדוגמא עם הספריה jsoneditor שנותנת ממשק וובי פשוט לעריכת קבצי JSON. הספריה עצמה לא כתובה בריאקט אבל יחד עם הספריה יש קובץ דוגמא בריאקט שמראה איך להשתמש בה. תיקיית הדוגמא נמצאת בגיטהאב בקישור:

https://github.com/josdejong/jsoneditor/tree/develop/examples/react_demo

והקובץ המרכזי ממנה הוא הפקד הבא:

import React, {Component} from 'react';

import JSONEditor from 'jsoneditor';
import 'jsoneditor/dist/jsoneditor.css';

import './JSONEditorDemo.css';

export default class JSONEditorDemo extends Component {
  componentDidMount () {
    const options = {
      mode: 'tree',
      onChangeJSON: this.props.onChangeJSON
    };

    this.jsoneditor = new JSONEditor(this.container, options);
    this.jsoneditor.set(this.props.json);
  }

  componentWillUnmount () {
    if (this.jsoneditor) {
      this.jsoneditor.destroy();
    }
  }

  componentDidUpdate() {
    this.jsoneditor.update(this.props.json);
  }

  render() {
    return (
        <div className="jsoneditor-react-container" ref={elem => this.container = elem} />
    );
  }
}

הפקד כולל לא מעט פונקציות מחזור חיים ולכן אני חושב שיהיה מעניין להפוך אותו ל Functional Component ולראות בדרך כמה תבניות של React Hooks.

המשך קריאה...