אלישע ינאי, נשיא איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, יצא באחרונה בקריאה נרגשת לממשלה להציל את ההייטק ואת המהנדסים הישראלים.

תוכניתו של ינאי, המחולקת ל-8 סעיפים, עשויה להישמע סבירה או לפחות לא מזיקה בקריאה ראשונה, ולכן חשוב להתיחס לנקודות אחת אחת, לראות את פוטנציאל הנזק ולנסות לנווט את התסכול שהוביל לתוכנית למקומות יותר פרודוקטיביים.

1. אמ;לק

אלישע ינאי מציע תוכנית לסבסוד ממשלתי של העסקת מהנדסים מבוגרים בהייטק, המורכבת מסבסוד הכשרתם וסבסוד העסקתם בדמות תמריצים כלכליים לחברות ומכללות שיקחו חלק בדבר הזה.

אבל הייטק לא עובד כמו תעשייה מסורתית. היצירתיות והמיומנות של מתכנתים מוכשרים היא המפתח להצלחה טכנולוגית. העסקת מתכנת רק בשביל לתת עבודה לחבר היא טעות נוראית, וכשעושים את זה בקנה מידה ממשלתי פוטנציאל הנזק עצום.

2. קורס רענון לבני 45 פלוס, שבהכשרתם הם אנשי תוכנה.

נשמע מעולה נכון? כולם מדברים על בני ה 45 פלוס שלא מצליחים למצוא עבודה למרות שהם מוכשרים נורא, אז בואו נשלח אותם לקורס רענון בסיומו הם ישתלבו מחדש בתעשייה וימלאו את השורות.

אז זהו, שלא.

קודם כל כי לא חסרים היום אינספור תכנים ברשת ללמוד מהם, בחינם אם במחירים הוגנים (ואפילו בעברית. תעיפו מבט בקטלוג שלנו לדוגמא). מי שמרגיש שחסר לו רענון מקצועי כדי להכנס חזר לשוק העבודה מוזמן בחום להתחיל ללמוד. זה לא יקר.

מי שלא מתאים לו ללמוד אונליין יכול להרשם לאחד מקורסי ההסבה במכללות. המחיר לא זול אבל הרי אם בעקבות הקורס תקבל עבודה תוכל להחזיר את ההשקעה בקלות. קחו הלוואה, סיימו את הקורס ואחרי שתתחילו לעבוד תחזירו את העלות קצת בכל חודש מהמשכורות הראשונות.

אין צורך בקורס רענון מסובסד למקצוע מכניס עם עבודה מובטחת בסיום הקורס. אם זה היה כל כך פשוט כולם היו נרשמים לקורסים האלה. הבעיה היא שרוב האנשים שנרשמים לקורסי רענון למיניהם לא ימצאו עבודה בסוף הקורס, ובגלל זה אנחנו לא ממהרים לקחת הלוואות בשביל להשתתף בהם.

3. קורסי הסבה למקצועות התוכנה לבני 45 ויותר, שהם ביסודם מהנדסי אלקטרוניקה.

כל הטיעונים כנגד ההצעה הראשונה תקפים גם כאן, ועוד: למה דווקא הסבה ממהנדסי אלקטרוניקה לתוכנה? מה רע בהנדסת אלקטורניקה? אולי הם יכולים לעבור לאלגוריתמיקה (שמעתי שעיבוד תמונה זה תחום חם עכשיו)?

הנסיון "לעזור" לאנשים למצוא את הייעוד שלהם בתחום שמכניס כסף, ולתקוף אנשים עם הבטחות של "רק תבוא לקורס הזה ותקבל עבודה בסוף", ואפילו לא תצטרך לשלם על הקורס הוא הרסני. במקרה הטוב הוא יביא לתסכול בקרב הנרשמים ובמקרה הרע הוא יכניס לתעשיה המון מהנדסים שלא באמת מבינים את התחום ולא רוצים להיות בו.

אפשר ללמוד תוכנה אונליין. אפשר להרשם לקורסים במכללות (ויש גם כאלה במחירים נוחים) ואפשר אפילו להתגנב לשעורים באוניברסיטה ופשוט להקשיב. מי שצריך הכשרה יודע כבר היום איפה למצוא אותה.

4. בחינה מקיפה של תוכנית הלימודים ואיכות ההכשרה במכללות, וסגירת מכללות שלא יעמדו ברמה שנקבעה.

אני אפילו לא יודע איפה להתחיל להתיחס לנקודה הזאת, אבל אנסה בכל זאת: תחום ההייטק הוא דינמי יותר מכל תחום אחר שניתן לדמיין. מה שנכון היום כבר מתערער מחר וידע שיביא לכם עבודה חלומית בשנה מסוימת כבר לא שווה כלום שלוש או ארבע שנים אחרי.

הכתבה של תוכנית הלימודים מלמעלה, איסור בחקיקה על מכללות ללמד תכנים מסוימים כי הם "לא מספיק איכותיים" וסגירת מכללות ייצר קבעון בתחום ההדרכה שיביא לאחידות ברמה ובסגנון של המהנדסים שיבצעו הכשרות אלו.

כבר כיום מכללות מציעות קורסים שבסופם מבחני הסמכה בינלאומיים של חברות מובילות, אבל אני מבין שאתם מעדיפים הסמכה של פקיד בממשלה על פני מייקרוסופט, סיסקו או Red Hat נכון?

5. יצירת תמריץ כלכלי לחברות שיקלטו את בוגרי המכללות ואת הבוגרים של קורסי ההסבה והרענון.

בתחילת הקטע הסביר ינאי שהצורך בתוכנית נובע ממחסור במהנדסים וכדי למנוע ייבוא של מהנדסים מחו"ל. אם יש כזה מחסור, למה צריך לעודד חברות להעסיק דווקא את בוגרי קורס הרענון שלך? הרי הן מחפשות עובדים בנרות לא? אם הרגע סיימת להכשיר מתכנתים מעולים ורעננים, מה ימנע מהם להתחיל לעבוד?

לדעתי אתם כבר יודעים את התשובה. חברות מחפשות עובדים יצירתיים שיוכלו לתת ערך אמיתי לחברה. אם אתה כזה אף אחד לא צריך תמריץ כלכלי להעסיק אותך (והאמת שכנראה כבר יש לך עבודה). אם בסיום הקורס תהיה מהאנשים האלה גם אז לא נצטרך תמריץ כלכלי להעסיק אותך.

איזה אנשים בדיוק התמריץ הזה יתמרץ להעסיק? ואיך העסקה כזו תשפיע על החברות לטווח הרחוק?

6. מתן העדפה מוחלטת בתקציבים למוסדות העלית ולמכללות שיעמדו במבחן ההכשרה.

כל הטיעונים כנגד סגירת מכללות שלא עומדות בתנאי איכות מסוימים תקפים גם כאן ובאותו האופן. אבל יותר מזה, רוב מכללות ההכשרה בתחום ההייטק לא מתוקצבות, הן רווחיות (או שלא, אבל זו כבר בעיה של המכללה).

מה שיש לנו כאן זה הצעה לתקצוב כפול: גם לתקצב את המכללות שיבצעו את קורסי הרענון המורשים וגם לתקצב את החברות שיגייסו מהנדסים בוגרי קורסי הרענון המסובסדים.

7. החצי השני

לשלושת הסעיפים הבאים אתיחס יחד מאחר והם פחות מגובשים מהראשונים:

1. גיבוש תוכנית לאומית לשילובם של חרדים וערבים בתעשיית ההיי־טק.

2. עידוד החינוך הטכנולוגי־מדעי החל בחטיבה העליונה בבתי הספר - תוך מתן דגש ללימודים במסלולים הריאליים.

3. גיבוש תוכנית לעידוד עלייה של בעלי מקצועות נדרשים לצורך השתלבותם בתעשיית ההיי־טק.

לגבי התוכניות הלאומיות לשילוב חרדים, ערבים ועולים בהייטק זה יכול לעבוד ויכול שלא לעבוד, השאלה מה התוכנית אז קצת קשה להתיחס בינתיים.

ומה עם עידוד החינוך הטכנולוגי-מדעי? זה רעיון טוב אם מישהו היה יודע לעשות את זה. תוכניות הלימודים היום ללימודי מדעי המחשב בבתי הספר מיושנות וכנראה המצב רק ילך ויחמיר ככל שהטכנולוגיה נעשית יותר מגניבה. למורים וגם לילדים קשה לעמוד בפיתוי של שעורים בבניית אתרים ואפליקציות, כשמה שבאמת רצוי שם זה לימוד עקרונות בתכנות שילוו אותם ויעזרו להם שנים קדימה (מה גם שטכנולוגיות מתישנות הרבה יותר מהר מהקצב בו משרד החינוך מספיק לעדכן את תוכניות הלימודים).

למרות הדמגוגיה תעשיית ההייטק היא אחת התעשיות הבריאות שיש בנוף המקומי. קל להקים עסקים חדשים, קל לעובדים מוכשרים למצוא עבודה וקל למצוא הכשרות איכותיות שיביאו אתכם לרמה מקצועית טובה.