שלום אורח התחבר

רגעים

נושאים:יומי

אני זוכר את ההרגשה שלי כשהבנתי איך בראנצ'ים ב Git עובדים - זה היה כאילו פתאום ברגע הכל מתחבר ועכשיו אני יודע איך להשתמש ב Git. אבל האמת שלפני הרגע הזה עבדתי מספר שנים ב Git, ואחריו המשכתי ללמוד עוד המון רעיונות חדשים ולהבין יותר טוב על הדברים שחשבתי שאני יודע.

לכל אחד ובכל נושא יש רגע שמרגיש כמו "הארה": התוכנית הראשונה שכתבת שעבדה, הפעם הראשונה שרכבת על אופניים עשר שניות ולא נפלת, הפעם ההיא שהצלחת למצוא פירצה באתר כי ידעת בדיוק איפה לחפש. ואחרי רגע כזה אתה מרגיש שאם רק היה אפשר לשתף את הרגע הזה, את הנקודה הזאת, אז כולם היו מבינים.

הם לא.

הרגע הזה שהגעת אליו הגיע אחרי תהליך והוא חלק בריא מתהליך. יותר משתלם אני חושב להסתכל על תהליכי למידה ולהמשיך להתאמן ולתרגל בלי לצפות להארות. ההארות יגיעו (או שלא). אבל אם תמשיכו להתאמן כנראה שדברים יתחילו להסתדר בסוף, עם הארה או בלעדיה.

מעדיפים לקרוא מהטלגרם? בקרו אותנו ב:@tocodeil

או הזינו את כתובת המייל וקבלו את הפוסט היומי בכל בוקר אליכם לתיבה:


נהניתם מהפוסט? מוזמנים לשתף ולהגיב