שלום אורח התחבר

אנטי-תבניות שלמדתי בבית ספר

נושאים:יומי

כשסיימתי את התואר יצאתי עם תחושה נפלאה של הקלה - איזה כיף, מעכשיו לא אצטרך ללמוד יותר שום דבר בחיים. זהו. סיימתי. ניצחתי את המערכת. אני יודע כל מה שאני צריך בשביל לעבוד ולהצליח. עכשיו אפשר למצוא עבודה ולהתחיל את החיים.

כמה הייתי מופתע אם מישהו היה אומר לי אז שבסופו של יום אני אבחר לחזור ללמוד, ללמד ואפילו אחשוב שזה כיף. אפילו אבחר ללמוד דברים שאני לא חייב בתור תחביב. לא חושב שהייתי מסוגל לדמיין תרחיש כזה. אבל הנה אני פה ומתחיל להבין שהבעיה שלי עם בית ספר לא היתה מה שלומדים שם אלא איך שלומדים שם, ושהתבניות השקריות שלמדתי שם על למידה ועל החיים השפיעו עליי הרבה יותר ממה שהייתי מוכן להודות. אז הנה כשירות לציבור 4 אנטי-תבניות מבית הספר שאם רק תתגברו עליהן יהיה לכם הרבה יותר קל ללמוד כל מה שתרצו:

1התשובה הנכונה

בכל סיטואציה מעניינת בבית ספר - בכל שיעורי בית, בכל מבחן, בכל עבודה, יש את התשובה הנכונה. והמורה יודעת את התשובה הנכונה זה ברור. היא מחפשת אותה בעבודה שלכם. בשביל לקבל את הנקודות אתם רק צריכים לרשום את התשובה הנכונה במשבצת.

תבנית התשובה הנכונה מוטמעת כל כך עמוק אצל המורים והתלמידים כאחד עד כדי כך שכשמנסים לשנות את זה ומוסיפים איזה מקצוע "יצירתי" שאין בו תשובה נכונה כולם מתיחסים למקצוע הזה בזלזול, מזכירים שאין בזה ציון או שהציון חסר משמעות.

מספיק שנים בסביבה כזאת ואנחנו הופכים לרובוטים שרק מחפשים את התשובה הנכונה, ושוכחים שברוב הסיטואציות המעניינות בחיים יש אלפי תשובות נכונות, ואת רובן אף אחד עדיין לא גילה.

2המבחן

זה יהיה במבחן? זה יהיה במיקוד? מה יהיו השאלות למבחן? כמה קיבלת? כמה ההוא קיבל? מה הממוצע? קיבלת מעל הממוצע? שוב אתה עם חברים במקום ללמוד אחרי שקיבלת 40 במבחן? כל הכבוד קיבלת את הציון הכי גבוה בכיתה! אין מבחן? אז בשביל מה ללמוד!?.

כל כך הרבה מילים מתחלפות בין הורים, מורים ותלמידים על התהליך הזה של הכנה למבחן, התמודדות ואז ציון - שאנחנו שוכחים שאפשר ללמוד גם בלי זה. שאפשר ללמוד פשוט כי משהו מעניין אותנו.

3הבנה לפני עשיה

ואם המטרה של הלימוד היא לעבור את המבחן אז שיטת הלימוד חייבת להתאים: קודם לומדים בעל פה איך לפתור משוואה בשני נעלמים, ואז פותרים 50 תרגילים של משוואות בשני נעלמים עד שמצליחים לפתור אותם כמו שצריך כדי להצליח לפתור משוואה בשני נעלמים במבחן. אף אחד אפילו לא טורח לשאול למה צריך לפתור עכשיו משוואה בשני נעלמים. כל כך התרגלנו לשיטה שבה אנחנו לומדים כלל ואז מיישמים אותו שוב ושוב עד שנצליח ליישם אותו בצורה מושלמת במבחן.

הבן שלי בכיתה א לומד לקרוא. הם מקבלים קטע קריאה ובו כל המילים מנוקדות רק בסימני הניקוד שהם למדו כבר. כשכותבי הדף לא הצליחו למצוא מילה מתאימה עם ניקוד שכבר נלמד הם שמים ציור במקום המילה, רק בשביל שהילדים לא יופתעו בתרגיל עם סימן ניקוד שעדיין לא פגשו אותו בזמן הלימוד. רק בשביל שמי שהקשיב בשיעור עד הסוף יוכל לקרוא את דף הקריאה במלואו בלי "לנחש" שום דבר שלא היה בשיעור.

שנים אחר כך כשאנחנו עומדים מול סיטואציה שדורשת לנחש, להמציא, להתמודד עם זה שאנחנו לא מבינים אותה במלואה ובכל זאת צריך להחליט ולהתקדם - אנחנו בשוק טוטאלי.

4הלימוד הפאסיבי

מה תפקיד המורה? ומה תפקיד התלמידים? לבית ספר יש תשובה פשוטה וברורה: אנחנו שם כדי ללמוד, המורים שם כדי ללמד. אחד מדבר והשני שומע. אחד מתאמץ והשני סופג.

התלמיד לא קובע לעצמו את המערכת, הוא לא קובע לעצמו איזה ספרים לקרוא, איזה תרגילים לעשות או לא לעשות. ועומס התרגילים בחוברות העבודה האין סופיות אומר שגם אם היית רוצה ללמוד משהו מעבר לא היה לך זמן או כח בשביל זה.

5מה אפשר לעשות?

אם אתם רוצים להתחיל להנות מלמידה תצטרכו קודם כל ליצור לכם סביבת למידה אחרת. סביבת למידה שמעיפה את כל האנטי-תבניות שלמדתם בבית ספר ומחליפה אותן במנגנון אחר. לדוגמא:

במקום לחפש את התשובה הנכונה לתרגילים שמישהו כתב, חפשו תרגילים בלי פיתרונות או שיש להם הרבה תשובות נכונות. חפשו לפתור כל תרגיל בהרבה דרכים והשוו ביניהן. אם אי אפשר חפשו לעצמכם תרגילים אחרים.

במקום להתכונן לאיזה "מבחן" מדומיין למדו בתור משחק אין סופי. למדו כמו שהייתם משחקים מטקות, כשהמטרה היא פשוט לפגוע בכדור גם היום. שעה ביום של כתיבת קוד היא בעלת ערך, וזה כל מה שצריך להסתכל עליו.

נסו לעשות לפני שאתם מבינים ולהתמודד עם סיטואציות שאין לכם דרך להצליח בהן. לימוד צריך תסכול וצריך פליאה. העתיקו בלי להבין ולמדו בעל פה בלי להבין, זה בסדר גמור. קודם רוכבים על אופניים, אחרי זה לאט לאט מבינים איך ליפול פחות. ללמוד בלי התסכול זה כמו לנסות ללמוד לרכוב על אופניים בלי ליפול. זה טפשי ומשעמם.

וקחו אחריות על הלימוד שלכם. תבחרו את השיטה שטובה לכם. תנסו כל מיני דרכים ורעיונות. כשמשהו לא עובד תרגישו חופשי להחליף אותו ולנסות כמה שיותר שיטות. שיטות שיתסכלו אתכם, שיטות שיפילו אתכם, וכמובן שיטות שאחרי חודשיים-שלושה גם יתחילו להביא לתוצאות.

לימוד זה כיף כשנותנים לו להיות כזה, אבל לרובנו יש 12 שנים של בית ספר לשכוח לפני שמגיעים לשם. מקווה שהטיפים כאן יתנו לכם כיוון טוב להתחלה.

מעדיפים לקרוא מהטלגרם? בקרו אותנו ב:@tocodeil

או הזינו את כתובת המייל וקבלו את הפוסט היומי בכל בוקר אליכם לתיבה:


נהניתם מהפוסט? מוזמנים לשתף ולהגיב