באג או פיצ'ר
בעיה אמיתית בעבודה עם לקוחות היא זיהוי ההבדל בין באג לפיצ'ר, וזה נכון במיוחד לפרילאנסרים. אנחנו נותנים הצעת מחיר גלובאלית לפיתוח ומסכמים עם הלקוח את כל הפיצ'רים, הלקוח בטוח שהוא יקבל בדיוק את מה שכתוב במסמך האיפיון ובפועל משהו לא עובד כמו שהלקוח תכנן.
אם זה "באג" אז הפרילאנסר אשם, וצריך לתקן את המערכת "על חשבונו" ואולי אפילו לפצות את הלקוח שמרגיש מרומה.
אם זה "פיצ'ר" שהלקוח שכח לציין במסמך האיפיון אז הלקוח אשם וצריך להוסיף כסף בשביל לקבל את הפיתוח הנוסף.
הדינמיקה הזאת הרסנית לשני הצדדים.
מודל תשלום אחד יותר חכם לעבודה עם לקוחות הוא ריטיינר, שאומר שהלקוח משלם סכום קבוע כל חודש ובתמורה הפאילנסר עושה מאמץ לתקן כמה שיותר תקלות ולהוסיף כמה שיותר פיצ'רים לפי מה שהלקוח צריך באותו חודש. הבעיה כאן שלקוח יכול ליפול עליכם עם המון פיצ'רים ותיקונים עד שלא תוכלו לעמוד בעומס, או שפרילאנסר יכול לעבוד לאט ולא תקבלו ממנו תוצאות.
אפשר לשפר את זה אם מוסיפים קצת מגבלות, למשל:
אשמח לבנות לך אתר במחיר הקמה של X ש"ח. אנחנו מסכמים על תאריך (דדליין) שבו העבודה מסתיימת והאתר עולה לאוויר לא משנה מה.
אני אקצה לך גם אחרי שהאתר באוויר שעתיים-שלוש בשבוע לעדכונים ותיקונים קטנים באתר אם תצטרך. העלות היא Y ש"ח לחודש.
אני אקצה לך מדי פעם שבוע שלם של עבודה מרוכזת רק על האתר שלך כדי לתקן ולעדכן דברים יותר גדולים. עלות שבוע כזה היא Z ש"ח ואני מוכר שבועות כאלה על בסיס זמינות אז כנראה תצטרך לתאם איתי כמה שבועות מראש.
בצורה כזאת זה לא משנה אם הבעיה היא באג או פי'צר שפספסנו במסמך האיפיון. אנחנו שמים את כל האילוצים של שני הצדדים על השולחן ועושים מאמץ לבנות מערכת תמריצים בריאה יותר.