הנה טכניקה פשוטה שכמעט תמיד תעזור לשפר את איכות הקוד שלכם - קחו קטע קוד, תפרקו אותו, ועל כל שורה נסו לשאול כמה שיותר שאלות "ומה אם?". אז הנה דוגמא קצרה על פונקציית פייתון שמחשבת ערך בסדרת פיבונאצ'י:

def fib(n):
    if n == 0 or n == 1: return 1

    return fib(n-1) + fib(n-2)

ועכשיו נשאל -

1. ומה אם n הוא שלילי?
2. ומה אם n הוא בכלל לא מספר?
3. ומה אם n הוא מספר גדול מאוד?
4. ומה אם אני צריך לחשב סכום של 10 מספרי פיבונאצ'י?
5. ומה אם אני צריך לשפר ביצועים ולהעביר חלק מהחישובים לתהליכון נפרד?
6. ומה אם הקוד שלי צריך לרוץ על מכונה שאין בה הרבה זיכרון?

כל שאלת "ומה אם" פותחת דלת לדיונים מעניינים על מימושים חלופיים או תוספות לקוד שיעזרו להתמודד עם המקרה. האם במצב שמעבירים לי ערך שלא ציפיתי לו כדאי לי לזרוק Exception או לנסות להתמודד? האם שווה להתאמץ כדי לזכור ערכים שכבר חישבתי כדי שבפעם הבאה שיבקשו אותם החישוב ילך יותר מהר? איך כדאי להתמודד עם מגבלות זיכרון שאולי יש למכונה?

לא חייבים לפתור את כל שאלות "ומה אם". המטרה היא לשחק עם הקוד, לזהות מקרים שלא טיפלנו בהם ולחשוב איך היינו פותרים אותם אם הצורך היה עולה. ככל שמתאמנים יותר על המצאת השאלות האלה, כך לאט לאט זה בא יותר בקלות ועוזר לכם לכתוב קוד שיודע להתמודד טוב יותר עם שינויים.