• בלוג
  • ללמוד בעל פה או ללמוד עם הלב

ללמוד בעל פה או ללמוד עם הלב

לא ברור למה Learn By Heart האנגלי עבר אלינו מהלב לפה והפך ללמידה בעל פה. נזכרתי בהבדל בין השניים כשחבר סיפר לי על ראיון עבודה כושל שהיה בו, שם שאלו אותו מהן פונקציות מחזור החיים של פקד React. החבר הסביר שבעידן האינטרנט אין טעם ללמוד בעל פה ואם רק יתנו לו מחשב הוא יוכל בקלות לבדוק בתיעוד את שמות כל הפונקציות והפרמטרים שלהן. את המראיינים זה לא שכנע והחבר המשיך לחפש עבודה אחרת, אבל המועקה לא עזבה - ״למה בעידן האינטרנט, כשאפשר לבדוק הכל בשניה וחצי בגוגל, עדיין צריך ללמוד דברים בעל פה?״, ואולי יותר חשוב - ״איך עושים את זה״.

ובשביל לענות על שתי השאלות אנחנו צריכים לחזור להבדל בין הלמידה בעל פה ללמידה עם הלב. אני מקווה שתסכימו ששחיין מקצועי חייב לדעת טוב מאוד את תנועות השחיה, שמוזיקאי טוב מנגן יופי גם בלי תווים, ושרופא טוב לא מסתכל בספר באמצע ניתוח. אנחנו מצפים מאנשי מקצוע שביצעו את העבודה שלהם כל כך הרבה פעמים שידעו אותה בצורה אוטומטית, עם הגוף - או יותר נכון עם הלב.

לעומת זאת יש עבודות שבשבילן אנשים לומדים בעל פה תסריט - למשל אנחנו מצפים שמלצרים ידעו בעל פה את הרכב המנות בתפריט כי הם למדו את זה בעל פה, ואנשי שירות לקוחות הרבה פעמים לומדים בעל פה תסריט שיחה עם לקוח ויודעים לדקלם את הבעיות הנפוצות והפיתרונות שלהן.

אני חושב שתכנות זה מקצוע ששייך לקטגוריה הראשונה. מתכנתים לא יושבים לשנן פקודות לפני ראיון עבודה, אלא לאורך זמן ובצורה מכוונת אנחנו לומדים את הפקודות, את הקודים ואת הטעויות עד שהם הופכים לחלק מאתנו. אני לא מסתכל בגוגל כשאני כותב קוד Python פשוט כי אני לא צריך. כתבתי מספיק כדי שאדע את מה שאני צריך באופן אוטומטי.

הייתי רוצה להגיד לכם שאם רק תכתבו מספיק קוד באופן אוטומטי תזכרו בעל פה את מה שאתם צריכים, אבל זאת לא האמת. רוב המתכנתים משתמשים בכלים שכאילו מקלים עלינו את החיים, אבל בפועל מפריעים לנו להשתפר. כך בדיוק אותו חבר הצליח, למרות שכתב לא מעט קוד ריאקט, לשכוח בראיון את שמות הפונקציות הרלוונטיות. אם אתם רוצים ללמוד להכיר By Heart את המערכות והטכנולוגיות בהן אתם משתמשים הנה כמה דברים שאפשר לעשות:

  1. מבטלים את ההשלמה האוטומטית ב IDE. הכתיבה החוזרת מכניסה את הידע לאצבעות והופכת את הכתיבה להרבה יותר אינטואיטיבית.

  2. מעדיפים לחפש לבד במקום ללכת לגוגל - אם אנחנו עובדים ב Python לדוגמא, כמעט תמיד כשאני שוכח משהו אפתח Python REPL ואחפש שם את התשובה דרך ניסוי וטעיה. אחרי שמצאתי אכתוב את הפונקציה לבד ב IDE בלי קופי-פייסט.

  3. יוצרים לעצמנו בעיות ממוקדות. אם קראתי מאמר על ההבדל בין ירושה להכלה בתכנות מונחה עצמים ואני רוצה ללמוד את זה לעומק ולזכור את ההבדל, אקח 3-4 בעיות ואפתור כל אחת מהן בשתי השיטות. אני בדרך כלל מפזר את זה לאורך כמה שבועות כדי לנצל את עיקרון החזרה. המוח זוכר טוב יותר דברים שאנחנו עושים שוב ושוב לאורך זמן.

  4. יוצרים לעצמנו בעיות מסוגים שונים. אם החלטתי ללמוד על ההבדל בין Async IO לתכנות מבוסס Threads, אני הולך לעבוד על ההבדל הזה במשך תקופה. בזמן הזה אפתור את הבעיות שיצרתי לעצמי, אבל גם אראה הרצאות מיוטיוב על הנושא, אכתוב על זה פוסט או שניים ואם יש לי זמן אתאמץ למצוא מיטאפ להעביר בו הרצאה קצרה על הנושא. בחודש שאחרי אני יכול לקחת קטע במערכת שלי שכתוב בטכנולוגיה אחת ולשכתב אותו לשניה, או למצוא פרויקט קוד פתוח שמשתמש באחת הטכנולוגיות ולנסות לתרום לו קוד.

בצורה כזאת אנחנו הופכים את הטכנולוגיות שאנחנו משתמשים בהן לחלק מחיי היום יום שלנו. יום אחרי יום, שבוע אחרי שבוע וחודש אחרי חודש אנחנו לומדים By Heart חלקים נוספים מהעבודה שלנו. ומנסיון זה רק נהיה יותר קל ומהנה עם הזמן.