באחד הגלגולים הקודמים שלי כמתכנת מאוד אהבתי שפת תכנות שנקראת perl. חשבתי שיש לה קסם שלא ראיתי באף שפה לפני, כתבתי בפרל כל מה שרק יכלתי וכמובן שהלכתי למיטאפים להכיר את ה-9 מעריצי פרל האחרים בארץ. ללקוחות ששאלו אם אני יכול להציע קורס פייתון עניתי בזלזול שאין שום הגיון ללמוד פייתון כשהם יכולים לכתוב קוד הרבה יותר יפה ב perl, ושאני יכול להציע להם יופי של קורס פרל.

נאחזתי בפרל כמו שלאונרדו די קפריו נאחז בדלת בסרט טיטאניק וכמעט שקעתי כמוהו יחד איתה, עד שבהתקף של היגיון התחלתי לקחת פרויקטים בפיתוח Python. מיותר לציין שלא הסתכלתי אחורה.

הבחירה לעזוב את הקוד הישן, על כל הכלים שכבר כתבתם והידע שכבר צברתם היא אף פעם לא קלה. זה הבסיס לאינספור Flame Wars שאנחנו מכירים: ג'אווה או סי שארפ, וים או אימקס, אנגולר או ריאקט. מרגע שבחרת צד צריך משבר רציני בשביל להזיז אותך, ומשברים כמו שקרו לפרל לא מגיעים כל יום. ודווקא בגלל זה הבחירה להחליף היא חשובה.

ככל שניפתח למערכות נוספות, לשיטות קידוד אחרות ולתרבויות אחרות כך לאורך השנים נוכל לאסוף את הטוב מכל העולמות ולכתוב את הקוד שבאמת הכי מתאים עבורנו.