וותק בהוראה

איתמר קרמר כתב לאחרונה את הדברים הבאים:

הוראה הוא אחד התחומים היחידים שבו לוותק אין חשיבות אמיתית במעשה המיידי, מלבד השכר.

משפט מטלטל כשיוצא מפיו של מנהל בית ספר תיכון לשעבר. אני חושב שניסוח יותר מדויק של התחושה הוא שבהוראה אנחנו יכולים לפגוש אנשים עם וותק וניסיון של עשר שנים שמלמדים פחות טוב מאנשים עם ניסיון של כמה חודשים.

ועל ניסוח כזה אני חותם בדי הרבה תחומים וגם כמובן בתכנות. הבחירה הקלה לעשות כשאנחנו כבר מצליחים משהו היא להמשיך לעשות את אותו דבר שעבד ולהיזהר מכל מה שעלול לא להצליח. כשממשיכים עם זה שנה אחרי שנה במקום לנצל את שנות הוותק ללמידה אנחנו פשוט מבזבזים אותן על חזרה.

מורים טובים (ומתכנתים טובים) יודעים לנצל כל שנת ניסיון כדי להשתפר. הם עושים מאמץ לגלות דרכים אחרות, טובות יותר (או פחות) להעביר את החומר, וממשיכים לשחק עם הכיתה. חודש אחרי חודש ושנה אחרי שנה בגישה כזו מייצרת גרף הצלחות עם עליות וירידות אבל במגמה כללית של עליה.

כלל אצבע טוב כדי לדעת שאנחנו לומדים באמת מהניסיון הוא לשים לב גם לכישלונות. לפעמים שניסיתם משהו והתלמידים לא אהבו את זה, או שכתבתם מנגנון חדש בקוד שעבד ממש גרוע. לפעמים הדרך להשתפר ולנצל טוב יותר את שנות הניסיון שיש לכם היא לנסות לשבור קצת יותר דברים.