ארגז כלים

כשרואים ארגז כלים יש פיתוי גדול לחפש את הכלי הכי חזק בארגז וללמוד אותו. הנחת העבודה היא שממילא כל מה שאפשר לעשות עם הכלים הפשוטים יותר אפשר יהיה לעשות גם עם הכלי המתוחכם. אבל הפיתוי הזה מוביל לגישות לא נכונות בתכנות-

״אין טעם ללמוד וים, אני כבר יודע טוב להשתמש ב Webstorm שעובד טוב יותר״

״אין טעם להשקיע ב Redux, אני כבר יודע MobX שעושה הכל טוב יותר״

״אני ממילא עובד רק עם ממשק ה git שמשולב ב IDE שלי, אז אין טעם ללמוד לעבוד איתו משורת הפקודה״

בשביל ללמוד בשמחה כלים חדשים כדאי לנו לבחור סיפור אחר לספר לעצמנו. משהו כמו ״כל כלי חדש שאני לומד פותח לי את המחשבה לדרך חשיבה חדשה״, או בדוגמאות:

״אני כבר יודע Webstorm, אז בטח יהיה מעניין לראות איך עושים פעולה דומה ב vim״

״כתבתי כבר שני פרויקטים ב MobX, אז נראה לי שעכשיו אני מוכן להתמודד עם Redux לפרויקט הבא״

״החודש אני הולך להשתמש ב git משורת הפקודה בלבד - מעניין מה זה ילמד אותי על הכלי שעדיין לא ידעתי״

כשאנחנו מזיזים הצידה את הרצון לסיים משימות ומשאירים מקום לסקרנות אנחנו פותחים את הדלת ללמידה ולגילוי שיטות חדשות לפתור בעיות - שיטות שלפעמים יהיו טובות יותר אפילו מהדברים המוצלחים שאנחנו כבר יודעים.