אחד הרגעים החשובים בהתמודדות עם בעיה הוא הרגע בו אתה מבין - "אני יודע את זה!"; אני יודע את זה כי פתרתי בעיות דומות בעבר, כי זה בדיוק כמו הבעיה ההיא רק עם תוספת מהבעיה מלפני שבוע.

"אני יודע את זה" הוא הרגע בו אפשר להפסיק לחפש ברשת כל מיני רעיונות יצירתיים איך להתמודד עם הבעיה ופשוט להתקדם עם הדבר שאנחנו יודעים עד שנגיע לפיתרון. אם מישהו יבקש ממני מחר למרכז div ב CSS, אני מתחיל עם "אני יודע את זה" ואז ממשיך ליצור את הפלקסבוקס ולמרכז את התוכן. גם אם חסר לי סינטקס, החיפוש ברשת כבר לא יהיה חיפוש כללי של "איך לכתוב תוכן באמצע העמוד באמצעות CSS" אלא משהו יותר ספציפי כמו "Flexbox reference" או אפילו "flexbox align items example".

ואני יודע את זה הוא המפתח להערכות זמנים חכמות, כי הוא מאפשר להבדיל בין אי הוודאות של התכנות (החלק בו אנחנו מחפשים כל מיני כיוונים ולא ממש יודעים מה אנחנו עושים), לבין העבודה המלוכלכת של כתיבת הקוד.

והחלק הקשה? זה יהיה לזהות מתי "אני יודע את זה" יהפוך ל "הייתי בטוח שאני יודע את זה ועכשיו אני מבין שטעיתי בגדול".