האינטואיציה של רבים מאיתנו לגבי "כיף" מחברת בין כמה משהו הוא "כיף" לבין כמה אני רוצה לעשות אותו. המשפטים הבאים משחקים על המבנה הזה ושמים את ה"כיף" בתור הדבר שאני רוצה לעשות:

אני רוצה לשחק כדורסל אבל צריך לסיים קודם את שיעורי הבית. אני רוצה להמשיך לישון אבל צריך לצאת לריצה. אני רוצה לראות חתולים בטיקטוק אבל צריך ללמוד JavaScript.

טכניקה קלה להצליח לעשות דברים שאנחנו רוצים לעשות היא להפסיק להשתמש במבנה הזה, גם כשמדברים עם חברים וגם כשמדברים עם עצמכם. אם נצליח לשנות את הסיפור ולהבין ששעה של לימוד JavaScript נותנת לנו הרגשה הרבה יותר טובה מאשר שעה של צפיה בחתולים בטיקטוק, נוכל להתמיד בלימוד הרבה יותר בקלות גם אם לא רואים מיד את התוצאות. "כיף" לא מתייחס לכמה אני רוצה לעשות דבר מסוים (לפני שעשיתי אותו), אלא הוא שקלול שלוקח בחשבון גם את ההרגשה שתהיה לי אחרי שאעשה את הדבר, ואפילו את ההרגשה שתהיה לי בעוד שלושה חודשים כשאבין טוב יותר את מה שאני כותב.

כיף הוא מושג חשוב מכדי להגביל אותו רק להסחות דעת. שווה להתאמץ למצוא את הכיף גם בדברים שחשוב לכם לקדם.