ברגע שזה אפשרי
בן אדם עובד, שם קצת כסף בצד כל חודש ואחרי שנה או חמש החיסכון גדל ויום אחד אתה שם לב שיש לך מספיק כסף בחשבון לאוטו החדש שתמיד רצית.
או בן אדם יושב לכתוב מערכת, יום אחרי יום, שבוע אחרי שבוע, ובהתחלה כמו כל מערכת זה לא ממש יציב והממשק משתנה כל יומיים ובאמת אין דרך לכתוב בדיקות לדבר הזה כי הכל נשבר ונבנה מחדש, אבל אז אתה קולט שכבר שבועיים המבנה נשאר די קבוע ובסך הכל אם תתחיל עכשיו לכתוב בדיקות יש כבר כמה דברים שאפשר לבדוק וכנראה יישארו יציבים.
או שעבדת כבר שלוש שנים באותה משרה וצברת ניסיון רלוונטי ומדי פעם מתחילות להגיע הצעות מכל מיני מגייסים בלינקדאין, לא משהו וודאי אבל בכל זאת משהו שאפשר להתחיל לעבוד איתו וכשאת מבררת אצל חברים את מגלה שיש לא מעט תפקידים טובים, בתנאים יותר טובים ובשכר יותר טוב שאת יכולה לקחת.
לכל שינוי יש את הרגע שבו פתאום זה אפשרי, פתאום אפשר להתקדם ולעשות את השינוי. וגם אם אף פעם לא נצליח לראות בזמן אמת את השניה המדויקת בה זה קרה ככל שיעבור זמן כבר יהיה ברור שהשינוי אפשרי. שמשהו שעד עכשיו היה חלום עכשיו יכול להפוך למציאות. ואז הכל מתחיל להישבר והמחשבות תוקפות:
בשביל מה לקנות עכשיו אוטו חדש, הסובארו הישנה נוסעת ממש בסדר.
ולמי בכלל יש זמן לזה?
ויש לי טסט לעוד שלושה חודשים חבל לא לנצל אותם.
נו ובטח באותו יום שאקנה את האוטו מישהו יקנא וישרוט לי אותו.
וממילא למכוניות יש ירידת ערך מטורפת עדיף לחכות עוד שנה.
אתם יכולים לנסות את המשחק הזה עם כל אחד משלושת הסיפורים ותראו למה אנחנו נתקעים בעבודות שכבר קטנות עלינו, נתקעים עם טכנולוגיות ישנות ואולי ממשיכים לעשות טסט פעמיים בשנה.
שווה לשים לב שלבחירה להישאר במקום יש מחיר: כל יום שאת לא משלבת בדיקות אוטומטיות בקוד את רק כותבת עוד יותר קוד בלי בדיקות, וזה הולך להיות עוד יותר קשה להוסיף אותן; כל יום שאת נשארת בעבודה הישנה את רק מתרחקת מהטכנולוגיות החדשות בשוק ומפסידה הזדמנויות לתפקידים טובים יותר; וכל שנה נוספת עם הסובארו את רק משלמת כפול על תיקונים וטסטים. הדבר המפחיד הוא לא להתקדם ולעשות את השינוי זה ההיפך - הדבר המפחיד הוא שהאפשרות לשינוי תתרחק ותהפוך ללא רלוונטית.
ברגע שזה אפשרי זה הזמן הכי טוב להתחיל.