• בלוג
  • לא מאמין שפספסתי את זה 3 פעמים כבר

לא מאמין שפספסתי את זה 3 פעמים כבר

הפעם הראשונה שקראתי את התיעוד של דוקר היתה לפני מספר שנים. זה היה כשכולם מסביבי דיברו על הכלי ואצל כל לקוח שהגעתי אליו השתמשו בדוקר בשוטף לפיתוח. ידעתי שכבר אי אפשר לדחות את זה ועדיף ללמוד מוקדם מאשר מאוחר. את רוב הדברים הבנתי מהר ובכל זאת רציתי לראות מה עוד אפשר לעשות עם דוקר ובאמת אני זוכר שלמדתי על מנגנון ה Secrets וחשבתי שהוא די מדליק.

מאז חזרתי לפחות עוד פעמיים לתיעוד, כל פעם כשהייתי צריך לבנות משהו אחר. פעם אחת בשביל להבין בדיוק איך Image עובד או למה האימג'ים שלי יוצאים כל כך גדולים ופעם נוספת כדי ללמוד על Volumes ואיך לנהל Persistency בתוך docker-compose.

אבל רק כשחיפשתי איך לתקשר בין כמה סטאקים של docker-compose הצלחתי לראות את המנגנון של הגדרת External Network והבנתי איך משתמשים בו. נכון, המנגנון הזה היה שם בכל אחת מהפעמים הקודמות שקראתי את אותו תיעוד, ובכל זאת כשלא חיפשתי אותו הוא פשוט חמק לי בין השורות.

אני חושב שהסיבה קשורה למוח שלנו. המוח האנושי הרבה יותר טוב בחיפוש תשובה לבעיה מוגדרת מאשר ב"לספוג ידע". הרעיון של ללמוד את הספר הזה בעל פה ואז לדקלם אותו למבחן לא ממש עובד בחיים האמיתיים מאותה סיבה שאי אפשר ללמוד שפה מקריאת מילון. המוח צריך את הקונטקסט כדי להבין מה הוא מחפש ומה הוא קורא.

והלימוד? זה לא עוזר שכל הידע כתוב בספר. האתגר בלימוד הוא ליצור לעצמנו משימות שבמהלך המחקר על הפיתרון שלהן אנחנו נגיע שוב ושוב לחפש בתיעוד את החלקים הספציפיים שרלוונטים לאותן משימות. וככל שמשימות הלימוד מכסות חלקים גדולים יותר מהכלי כך יש יותר סיכוי שנוכל ללמוד וגם לזכור את מה שלמדנו.