הביטוי from bitter experience, שאני חושב שגם קיים בעברית בתור "ניסיון מר" אומר שאנחנו מכירים גם את הצדדים האפלים והלא נעימים של אותו הדבר. הניסיון המר מתיחס לכישלונות ובלימודי תכנות הניסיון המר הוא הרבה פעמים הניסיון היחיד שחשוב.

תנו לי בן אדם שישב לכתוב יישומי ריאקט במשך 5 שנים ואף פעם לא נתקל בבעיית ביצועים, ואני אגיד שאותו בן אדם לא באמת יודע ריאקט. אנחנו לומדים טכנולוגיה כשאנחנו רואים איך היא נשברת, כשאנחנו רואים איך הרעיונות שלנו לגבי "איך זה עובד" לא מתאימים למה שקורה בפועל ויש לנו הזדמנות לגלות משהו חדש.

ולא סתם הם קוראים לזה ניסיון מר. הלימוד דרך ניסיון מר הוא באמת קשוח, כי לא מספיק לראות את הכלי מתרסק פעם אחת באיזה מקרה קצה מוזר. צריך להמשיך להתרסק שוב ושוב, כשכל התרסקות מלמדת אותך משהו חדש, ושוברת עוד רעיון שלא היה מספיק טוב. והבעיה שבשלב מסוים אתה כבר מספיק טוב בשביל לבנות דברים שלא יתרסקו, ועכשיו לך תשכנע את עצמך לבחור בדרך המסוכנת או לרוץ לממש את אותם פיצ'רים שאתה לא בטוח שיעבדו, רק בשביל לראות את ההתרסקות הבאה.

ראיתי יותר מדי מתכנתים שמתווכחים עם אנשי ה Product על פיצ'רים שהם לא ידעו איך לממש, רק בשביל לא לאבד את ה"יוקרה המקצועית" או את התחושה הזאת שהכל רץ. האינטרס שלנו, שרוצים להשתפר, הוא הפוך בדיוק: למצוא את אותם פיצ'רים שיגרמו לרעיונות ולאמונות שלנו להתרסק. למצוא את הפיצ'רים ש By Design יגרמו לבעיות ביצועים רק כדי לראות איך לפתור את אותן בעיות, ואז למצוא פיצ'רים חדשים שעבורם הפיתרון הקודם לא מספיק טוב.

ניסיון מר מגיע במקרה רק בהתחלה. מהר מאוד להשיג ניסיון מר הופך להיות מסע הרבה יותר קשה מהעבודה השוטפת.