חיפוש עבודה בהייטק לוקח הרבה זמן ועבור עבודה ראשונה יכול להגיע גם לשנה של חיפושים. כולם יודעים את זה ובכל זאת שחלק מהאנשים ממשיכים לשלוח קורות חיים ולבנות פרויקטים לדוגמה שנה שלמה, ואחרים אחרי כמה חודשים מתייאשים ומתפשרים על תפקיד QA.

בניה של מערכת בתור מוצר עצמאי יכולה לקחת גם שנתיים-שלוש עד שמגיעים ללקוחות מרוצים ותוצאות. אנחנו יודעים את זה ובכל זאת הרבה אנשים שיתחילו לבנות פרויקט הולכים להתייאש באמצע ולחזור להרוויח כסף מעבודה על פרויקטים של אחרים.

למה זה קורה? ויותר חשוב, אם אתם מהאנשים שמתייאשים לפני הזמן, איך להפסיק את זה?

התשובות לשאלה הראשונה מגוונות: אולי אחרי כמה חודשים אנחנו מתחילים לאבד אמון ולחשוב שלעולם לא נצליח במשימה שהגדרנו לעצמנו; אולי אותה משימה נראית פתאום פחות חשובה או פחות מעניינת. אולי הכיף של ההתחלה עובר, החלום נשכח ואנחנו נשארים רק עם האפרוריות של היום יום. למצוא זמן להתחיל ללכת לחדר כושר זה קשה, אבל אחרי שלושה חודשים שלא רואים תוצאות זה רק נהיה עוד יותר קשה - עד לעזיבה הבלתי נמנעת.

התשובה לשאלה השניה דווקא יותר קלה. אם הסיבה שאני מפסיק לפני ההגעה ליעד היא רגשות חדשים שעולים - כדי להצליח להתמודד ולהגיע ליעד צריך ללמוד להתמודד עם אותם הרגשות. הנה כמה רעיונות איך לעשות את זה בפעם הבאה שתתחילו פרויקט גדול:

1. כדאי לשים לב לרגשות שלכם כלפי היעד ולשינוי באותם רגשות ואפילו לכתוב את זה. רק שינוי רגשי כלפי היעד הוא זה שגורם לכם להפסיק להשקיע. הייתי מתחיל כל יום בכמה דקות של כתיבה לפי שאלות כמו - "מה אני מרגיש היום כלפי היעד?", "כמה אני חושב שהתקדמתי?", "כמה עבודה עוד נשארה לי?"

2. כדאי להכין מראש רשימה של כל הקשיים (הידועים) שאתם צפויים להיתקל בהם במהלך המסע. אפשר לשאול אנשים אחרים שעשו דברים דומים או להיעזר בניסיון שלכם מפרויקטים דומים. בחיפוש עבודה למשל אני די בטוח שאתם הולכים להרגיש אבודים וחסרי תקווה אחרי שאף אחד לא יזמין אתכם לראיון בחודשים הראשונים. זה משהו שחשוב לדעת שהולך להגיע.

3. כדאי לקחת שליטה על התהליך ולחשוב פחות על התוצאה. בחזרה לחיפוש עבודה, זה אומר ללכת למיטאפים, לעבוד על פרויקטים שלכם, להמשיך ללמוד טכנולוגיות חדשות, להתאמץ למצוא פרויקט קוד פתוח לעבוד עליו, כל זה בלי קשר לכמה הזמנות לראיונות אתם מקבלים. ההתמקדות בתהליך עוזרת להוריד לחץ וכך מאפשרת לקבל תוצאה טובה יותר.

4. כדאי לשריין זמן ספציפי לעבודה על הפרויקט שבו לא משנה איך אתם מרגישים אתם עובדים על הפרויקט הזה. וגם את הזמן הזה כדאי לחלק למשימות הקטנות יותר שמרכיבות אותו. לדוגמה: בכל בוקר מ 10 עד 11 אני לומד טכנולוגיה חדשה. פעם בשבוע אני משתתף במיטאפ. בכל יום אני משקיע שעתיים בין 11 ל 13 בעבודה על פרויקט קוד פתוח קיים (בהתחלה ללמוד את הפרויקט ואחרי זה להתחיל לפתור Issues עליו).

5. כדאי לוודא שאתם ערוכים מבחינת משאבים (כלכלית, רגשית) לכל אורך התקופה שמצפה לכם. תשאלו אנשים אחרים שעשו את זה ותקחו מרווחי ביטחון. אם לכל החברים שלכם לקח שנה למצוא עבודה אז כדאי לוודא שיש לכם כסף לשנה או שאתם עובדים במשרה חלקית במהלך החיפוש.

נ.ב. התנגדות אחת שעולה בסיטואציה כזאת זה "מה אם אני טועה" כלומר מה אם באמת אני מגלה איפשהו לאורך הדרך שהדבר הזה שרציתי להשיג הוא לא כזה מלהיב ושעדיף לחיות בלעדיו. רציתי למצוא עבודה בהייטק, גיליתי שהסיפור הזה של הייטק לא כזה מדבר אליי ועכשיו אני מעדיף לפתוח עגלת קפה. השני גרוש שלי על תרחישים כאלה זה שאם זה המצב הכל טוב ואין לכם בעיה. הזמן שביליתם בלנסות להשיג את הדבר לימד אתכם כמה דברים על עצמכם וזה היה זמן שהושקע כמו שצריך. כן חשוב לשים לב להבדל בין "גיליתי משהו חדש על עצמי" לבין "לא בא לי עכשיו להתאמץ אבל זאת עדיין מטרה בשבילי". כלומר אם החלטתם לשים מטרה להיכנס לכושר, ואז אחרי כמה חודשים ראיתם שזה מאוד קשה ועדיף לוותר, אבל אחרי שתוותרו אתם תמשיכו לאכול סרטים על זה שחבל שאתם לא בכושר, אז כנראה שהוויתור לא היה במקום.

נ.ב.ב. התנגדות שניה שעולה בסיטואציה כזאת היא "מה אם אני לא בכיוון הנכון", כלומר מה אם באמת המטרה שלי היא להיכנס לכושר אבל הדרך שבה אני עושה כושר לא מספיק טובה או לא תביא אותי לשם. נו, אני מקווה שעם כושר קל לכם לראות למה זה קשקוש. מי שיוצא לריצה 3 פעמים בשבוע ייכנס לכושר בין אם ירצה ובין אם לא. קצת יותר קשה (אבל עדיין אפשרי) לראות שגם לגבי תכנות או חיפוש עבודה בהייטק או דברים דומים אותו המשחק תופס. כל עוד אתם ערניים ושמים לב שאתם מתמידים בתהליך והתהליך מייצר התקדמות (גם אם עדיין לא תוצאות) אז פשוט צריך לחכות בסבלנות כי התוצאה בסוף כן מגיעה.