הפופולריות של דוקר וקוברנטיס הביאה לתודעה הציבורית גם את פורמט קבצי ההגדרות yaml, שזה קיצור ל Yaml Ain't Markup Language (בגירסה המקורית זה היה yet another markup language).

יאמל נועד להיות קריא לבני אדם ובגלל זה מתכנתים אוהבים להשתמש בו בקבצי קונפיגורציה. הבעיה בעבודה עם יאמל שהחוקים שלו הרבה יותר מסובכים מהאינטואיציה ולכן כשאנשים שלא מכירים את החוקים מתחילים לכתוב קל ליפול לבורות.

הנה דוגמה אחת לבור כזה שפגשתי לאחרונה - הקוד הבא ב docker-compose.yml מפעיל ubuntu שידפיס את הטקסט yes we can:

version: "3.9"

services:
  app:
    image: ubuntu
    command: bash -c "echo $$text"
    environment:
      text: yes we can

אבל אם נשנה את הטקסט ונישאר רק עם המילה yes:

version: "3.9"

services:
  app:
    image: ubuntu
    command: bash -c "echo $$text"
    environment:
      text: yes

אז הפלט משתנה בהתאמה והופך למילה הבודדת true.

הסיבה לשינוי היא שלמרות שאין חובה להשתמש במרכאות סביב מחרוזות ביאמל, בכתיבה בלי מרכאות הקוד שמפענח את היאמל צריך להבין לבד מה טיפוס הנתונים של הערך. במפתח image הערך ubuntu יהיה מחרוזת, וגם הערך של משתנה הסביבה היה מחרוזת כשהוא החזיק את הטקסט yes we can. אבל, המילה yes מפוענחת בתור ערך בוליאני ולכן מומרת לערך הבוליאני true.

הסקרנים שביניכם יכולים למצוא את מסמך הכללים המלא של יאמל בקישור: https://yaml.org/spec/1.2.2/, אבל אני לא בטוח שהקריאה בו תעשה לכם חשק לכתוב יותר יאמלים.