עלות שקועה

עד גירסה 6 של ריילס לא היתה דרך להריץ בדיקות בצורה מקבילית. לא היתה דרך זו מילה גדולה, גיטהאב כתבו אינסוף קוד כדי לעקוף את הפריימוורק ולהריץ את הבדיקות בצורה מקבילית, אבל זה היה גיטהאב.

בסוף נמאס להם לעקוף מגבלות של הפריימוורק ובגירסה 6 של ריילס הם כבר תרמו את כל המנגנון המתוחכם שלהם.

עכשיו בואו נחזור אליכם ונניח שגם אתם, כמו גיטהאב, בניתם מנגנון סופר מתוחכם להרצת בדיקות בריילס בצורה מקבילית. מה עושים כשריילס יוצאים עם גירסה 6 ומציעים הרצת בדיקות במקביל built in? האם אתם זורקים את כל מה שכתבתם ועוברים לפיתרון הסטנדרטי?

או ננסה תרגיל יותר פשוט - נניח שישבתם שבועיים כדי לבנות בלוג שקורא קבצי markdown מאפס, ואז אחרי שבועיים של עבודה כשיש לכם גירסה ראשונה עובדת אתם מגלים את hugo. האם תזרקו את כל מה שעשיתם ותתחילו מחדש עם הוגו? או שכבר יש לכם משהו שעובד וחבל לוותר על זה?

דרך טובה להסתכל על החלטות כאלה היא לשים לב שהעלות שכבר השקעתם היא עלות שקועה. שקועה, כלומר שהיא במים, היא לא תחזור יותר. לעולם לא תקבלו בחזרה את השבועיים שהשקעתם בהקמת פלטפורמה לבלוג או את החודשיים שהשקעתם בהקמת סביבה להרצת בדיקות במקביל בריילס.

ועכשיו יש לנו החלטה חדשה לקבל-

בהינתן כל מה שאני יודע היום, נניח שמישהו היה מציע לי בחירה בין שני המנגנונים (הבלוג שלי והוגו), איזה מנגנון הייתי בוחר?

האם הייתי מעדיף פיתרון שהושקעו בו שבועיים ועדיין לא נוסה בפרודקשן, או פיתרון שהושקעו בו שנים ויש לו המון משתמשים פעילים?

אם כשמישהו אחר היה מציע לי את הפיתרון "שלי" לא הייתי לוקח, אז עדיף לא לקחת גם אם אני הוא זה שמציע. הזמן שהשקעתי לא יהפוך את הפיתרון שלי לטוב יותר.