לפני שעזבתי את העבודה בתור שכיר כשכבר הייתי עם רגל אחת בחוץ, תפס אותי חבר מהעבודה שם לשיחה. "איך יש לך אומץ?" הוא שאל, "ואם זה לא יצליח?", "את הכסף שתפסיד על הניסיון אולי לעולם לא תקבל חזרה. אתה מסכן את כל העתיד שלך".

קל לראות איך מחשבה כזאת יוצרת פחדים, חרדות, ומוציאה את המוטיבציה לנסות. ובלי לנסות קשה מאוד להצליח. (לשמחתו של אותו חבר בסופו של דבר גם הוא התגבר על הפחד, פתח סטארט-אפ משלו ולא מסתכל אחורה).

"לענות טעות זה יותר גרוע מלא לענות כלום" היא עוד מחשבה מהסוג הזה, ואחותה הקטנה "עדיף לחכות עד שאהיה בטוחה". שתי המחשבות האלה יוצרות אקלים רגשי של פחד ויכולות להכשיל אותך בראיון עבודה יותר מכל שאלה של המראיינת. יותר גרוע, אנשים שמאמינים בזה יוותרו על לשלוח קורות חיים למשרה אם הם לא עונים על כל הקריטריונים במודעה ב 150%, מה שכבר סוגר מראש הרבה הזדמנויות.

מתכנתים ומתכנתות רבים בטוחים ש"הלימוד הכי טוב הוא דרך כתיבת קוד" ולכן "קריאת תיעוד או קוד מקור של ספריה זה בזבוז זמן", או האחות הקטנה שלה "למי שעובד במשרה מלאה אין זמן ללמוד". אמונות כאלה דוחפות אותך "לנוח" בטיקטוק במקום למצוא דרכי לימוד והעשרה שיתאימו ללו"ז שלך.

ומתכנתות רבות מרגישות ש"בשביל להתקדם צריך לתת יותר שעות" וש"משרה עם יותר אחריות תבוא על חשבון דברים אחרים שחשובים לי בחיים". עם אמונה כזאת קשה לנצל הזדמנויות גם כשהן מופיעות, והמוח נוטה להתמקד בדוגמאות של אנשים שעובדים יותר מדי שעות על חשבון החיים הפרטיים רק בשביל לחזק את אותן אמונות.

זה לא קל לשנות אמונה שמאטה אותך כי ברוב המקרים המוח ממש מתנגד לכזה שינוי. ובכל זאת רוב הזמן שווה למצוא את הדרך לזהות ולשנות את אותן מחשבות. כשהמח פועל נגדך הרבה יותר קשה להתקדם.