כשלומדים טכנולוגיה חדשה בפעם הראשונה הנטיה הטבעית היא לחפש "איך עושים דברים". ברגע הזה לא מעניין אותי לדעת שיש 3 דרכים להגדיר פונקציה או 5 דרכים להגדיר משתנה. הדרך השניה רק תבלבל אותי יותר, כי עוד לא הבנתי את הדרך הראשונה.

הבעיה מתחילה כשאחרי שלמדנו את הדרך הראשונה אנחנו עוצרים וחושבים שזו הדרך הכי "פשוטה", הכי "טובה", הכי "אינטואיטיבית" או הכי "מהירה" לעשות דברים. שאם מכל הדרכים שהיו זמינות לי יצא שלמדתי את הדרך המסוימת הזאת, בטח היתה לי סיבה טובה ובטח כדאי להמשיך להשתמש בה.

ואז אנחנו מתחילים להצדיק אחורה בחירות טכנולוגיות, למשל "אצלנו כותבים את המוצר בפריימוורק X כי הוא הכי קל ללמידה", או "אנחנו לא משתמשים בכלי Y כי זה רק יאט אותנו", וגם "נכון שכולם טוענים ששיטה Z נותנת ביצועים יותר טובים, אבל בשביל המוצר שלנו שיטה X מספיק טובה". בלב אולי הייתם שמחים להכיר גם את הדרכים האחרות, אבל כרגע בהתחשב במוצר, בתקלות, בסדרי העדיפויות ושאר האילוצים של העולם, מה עכשיו ללמוד עוד דרך לעשות בדיוק את אותו דבר? לא חבל על הזמן?

אולי. אבל יש עוד אפשרויות-

אולי זה לא ייקח כל כך הרבה זמן, כי אחרי שמכירים דרך אחת יותר קל ללמוד דרכים נוספות?

אולי הדרך השניה באמת יותר טובה?

אולי היכרות עם עוד דרך תעזור לך להבין טוב יותר את הקוד של הדרך הראשונה?

אולי באותו רגע של התחלה באמת הדרך הראשונה היתה טובה יותר עבורך, אבל זה לא אומר שהיא תישאר כזאת לתמיד. בדיוק כרגע, בהתחשב במוצר, בתקלות ובסדרי העדיפויות, הדרך השניה היא הדרך קדימה.