תוכנות כמו virtualbox או vmware הופכות את ההתקנה של מכונת לינוקס וירטואלית למאוד פשוטה, ובזכותן אפשר להתנסות עם הפצות חדשות ולהינות מהסביבה הגרפית השונה ומהאווירה השונה של כל הפצה. אבל לפעמים אנחנו רק רוצים להריץ משהו במסוף או לבדוק משהו יותר קטן, או לחלופין להריץ מספר מכונות בלי GUI שיתקשרו ביניהן ברשת. למצבים האלה תוכנות הוירטואליזציה עשויות להיות "יותר מדי". תוכנת Multipass מציעה פיתרון הרבה יותר מדויק ואלגנטי למי שרוצה להרים מכונות אובונטו וירטואליות, נטולות ממשק גרפי, על המכונה המקומית.

1. המכונה הראשונה שלי

שלב ראשון הוא להתקין את multipass מהאתר שלהם בכתובת: https://multipass.run/install

פשוט בוחרים את מערכת ההפעלה שלכם ועובדים לפי ההוראות. יש תמיכה מלאה ב Linux, Windows ו Mac (כולל מעבד אפל).

אחרי ההתקנה כותבים מהמסוף:

multipass shell

ויש לכם Shell לתוך מכונת אובונטו חדשה ונטולת ממשק גרפי.

2. מה עוד

המכונה נוצרה עם דיסק של 5 ג'יגה וג'יגה זיכרון. היא מריצה את Ubuntu LTS האחרונה והיא מתחברת לאינטרנט דרך המכונה המארחת.

אפשר להוסיף עוד מכונות מגירסאות אחרות של Ubuntu, או עם גדלים אחרים באמצעות פקודת multipass launch, למשל בשביל להריץ מכונה חדשה של אובונטו 18.04 אני יכול לכתוב:

multipass launch 18.04 -n my-old-ubuntu

הפרמטר -n קבע את שם המכונה ואחרי זה בשביל להיכנס אליה אני אצטרך לציין את השם:

multipass shell my-old-ubuntu

הפקודה multipass find תציג לכם רשימה של כל האימג'ים שתוכלו להתקין במכונה הוירטואלית, ו multipass list תציג את כל המכונות שמותקנות אצלכם.

מולטיפאס גם תומכת ב cloud-init שזה סקריפטים איתם אפשר לקנפג את המכונה, לקבוע איזה חבילות יותקנו אוטומטית, איזה משתמשים יהיו, ערכים של קבצי קונפיגורציה וכן הלאה.

3. איפה לומדים יותר

בתיעוד כמובן: https://multipass.run/docs.

וגם אפשר להפעיל:

multipass help

ולקבל אינסוף מידע מועיל על הפקודות.