• בלוג
  • להפסיד משני העולמות (זמני טעינת אתר)

להפסיד משני העולמות (זמני טעינת אתר)

בהרבה מערכות משתלם להשתמש ב HTML סטטי, עיצוב שכתוב בתוך תגית style, ו JavaScript שנטען מקבצי סקריפט חיצוניים עם script src כדי לצמצם כמה שרק אפשר את זמן הטעינה של העמוד. דף נחיתה שנטען תוך פחות משניה שווה את המאמץ, וגם אם ייקח עוד כמה שניות עד שה JavaScript יגיע והעמוד יהפוך לאינטרקטיבי ויטען מידע דינמי מהשרת זה בסדר גמור. עבודת Product ועיצוב טובה יכולה לגשר על הפער.

בהרבה מערכות אחרות המידע הדינמי של העמוד הוא חלק בלתי נפרד ממנו, אבל בשביל לאפשר Scale גדול נבחר עדיין להשתמש בקבצי HTML/CSS/JS סטטיים, שימשכו את המידע הדינמי מהשרת בעליה דרך API. ההנחה היא שבמקרי קיצון משיכת מידע מ API תעמיס פחות על השרתים מאשר ייצור של Template מלא של ה HTML, ובנוסף קל יותר לפתח את המערכת עם הפרדה ברורה בין צוות ה Front End לצוות ה Back End.

בהרבה מערכות נוספות המידע הדינמי של העמוד הוא חלק בלתי נפרד ממנו אבל בגלל שהצוות קטן ומורכב ממתכנתי Full Stack, או שלא מתוכנן עומס של אלפי בקשות בשניה על ה API, שווה לנו לוותר על ה HTML הסטטי וליצור את ה HTML דינמית מתוך קוד צד שרת (לדוגמה קוד Rails או Django). דף HTML כזה שחוזר לדפדפן מכיל בטעינה הראשונית גם את כל המידע הדינמי של העמוד ואז הדפדפן יכול להציג את התוכן מיד איך שמקבל את התשובה לבקשה הראשונה. נכון, הפסדנו את היכולת להפיץ את ה HTML דרך CDN, אבל חסכנו צורך בבקשת רשת נוספת בשביל המידע הדינמי של העמוד.

ובהרבה מערכות אחרות כתוצאה משיקולים היסטוריים אנחנו שוכחים את הבעד והנגד ונגררים לארכיטקטורה שמפסידה משני העולמות - למשל נשתמש בקוד Rails כדי לייצר דף HTML דינמי, ואז נשתמש בקוד JavaScript כדי למשוך עוד מידע דרך API מאותו שרת ריילס. בין אם הגעתם למבנה כזה בגלל שיקולים היסטוריים או חוסר תשומת לב, כדאי לשים לב לחוסר ההגיון שלו ולחזור לכלל הבסיסי: אם אני יודע מה הדפדפן ירצה, עדיף לשלוח לו את זה כמה שיותר מוקדם.