ללמוד מהר מדי?

לימוד, לפי הגדרה, שם אותך במקום לא נוח. כשאני לומד משהו אני עובר שינוי, שינוי מ"לא יודע" ל"יודע".

קודם לא ידעתי לרכב על אופניים, ועכשיו אני יודע. קודם לא ידעתי לכתוב אתר אינטרנט, ועכשיו אני יודע. קודם לא ידעתי לדבר ספרדית, ועכשיו אני יודע.

הבעיה שבין ה"קודם" ל"עכשיו" יש עוד פרק זמן, פרק זמן שבו אני רוצה לדעת אבל עדיין לא יודע. תיאור יותר נכון למשפט הראשון יהיה:

קודם לא ידעתי לרכב על אופניים ולא ממש היה לי אכפת. אחרי זה החלטתי שאני רוצה לרכב על אופניים והתחלתי להתאמן. בסוף הצלחתי לרכב על אופניים.

החלק האמצעי של המשפט הוא גם המקום שהכי קשה להיות בו בשלב הלימוד, כי הוא המקום של המתח, של החוסר, של ה-אני כאן אבל רוצה להיות שם. של המתח אם אני בדרך הנכונה ואם בכלל אני מסוגל להגיע לשם, ואם ה"שם" שווה את כל המאמץ הזה.

בניסיונות לקצר את המתח אנחנו עשויים לבצע שתי טעויות גדולות:

  1. הראשונה - לנסות ללמוד יותר מדי שעות, יותר ממה שאנחנו מסוגלים, מתוך מחשבה שאם נשקיע יותר שעות נצליח יותר מהר (לפעמים זה נכון), בלי לראות שהתשישות פוגעת במוטיבציה ועלולה להפריע ללימוד או אפילו לגרום לנו לנטוש את כל הפרויקט.

  2. השניה - לחפש קיצורי דרך, מתוך מחשבה שעדיף לרכב על אופניים עם גלגלי עזר מאשר להאריך את זמן הלימוד, בלי לראות שקיצור הדרך בעצם פוגע בלימוד.

לכל אחד ואחת יש קצב לימוד משלהם. שווה להתאמן וללמוד דברים חדשים כמה שיותר כדי לשפר את קצב הלימוד הזה (אפשרי לגמרי), ובמקביל לא להתיש את עצמכם ולא להתרגל לחפש קיצורי דרך. לאורך זמן עבודה טובה נותנת את התוצאות המהירות ביותר.