תנועת הפיתוח האייג'יילית קמה ב 2001 במטרה להרוג את מודל מפל המים. הם מפורסמים בהעדפה של תהליכים אורגניים על פני תכנון מראש, העדפה של קוד עובד על פני מסמכים ושיטת הספרינטים לפיה אנחנו מתקדמים בצעדים קטנים לכיוון תוכנה שעובדת, כאשר השינוי המתמיד הוא חלק בלתי נפרד מהתהליך. הם אומרים:

Agile processes promote sustainable development. The sponsors, developers, and users should be able to maintain a constant pace indefinitely.

אבל מה אם אנחנו נכנסים לעולם בו יותר קל לבנות תוכנה חדשה מאפס מאשר לעדכן ולתקן את הקיימת?

אם את אותו מוצר שפעם לקח שנתיים לכתוב היום AI כותב בשעה ובחינם, אז בשביל מה להשקיע בקוד שאפשר לתחזק? בשביל מה להשקיע באנשים ותהליכים? המערכת תעבוד עד שה AI ייתקע ואז ניתן לו לבנות מערכת חדשה.

הפיל שבחדר הוא הבעיה של הבנה. מערכות ה AI היום טובות מאוד בייצור טקסט חדש אבל לא מספיק טובות בהבנת קוד קיים. זאת הסיבה שהם לא מצליחים למצוא אפילו באגים פשוטים ושלא משנה מה ננסה לבנות תמיד ייגמר תקציב ההודעות לפני שמגיעים לקוד שעובד 100%.

ואחרי שאמרנו את כל זה ושמנו את הדאגה בצד צריך להודות שהביצועים של צוותי פיתוח מבוססי AI מרשימים. אם יש לכם כמה דקות כדאי לנסות את זה:

https://app.emergent.sh

קוד הפעלה: VIBEWITHRUNWAY