יש תיקוני באגים שדורשים שבועות של מחקר עד שאנחנו מוצאים את הפסיק הזה שצריך להוסיף ופותר את כל הבעיה.

ויש באגים שייקח שבועות לתקן כי התיקון דורש חשיבה מחדש על המבנה הבסיסי של המערכת.

יש פיצ'רים שמאוד קל לכתוב ולבדוק, ואחרים שנצטרך לעבוד קשה בשביל להבין אם הם עובדים בכל המצבים.

יש מערכות שמכילות המון מידע של לקוחות וכל שינוי ב DB צריך לעשות בפינצטה, ויש סטארטאפים שעדיין אין להם לקוחות ואין שום בעיה לשבור את כל ה DB ולבנות מחדש.

תיקון בעיית ביצועים זה לא מחקר על הטמעת טכנולוגיה חדשה וזה לא התאמת אתר לתקן נגישות.

פיתוח תוכנה זה עבודה שמורכבת מהמון סוגים של משימות ברמות קושי שונות. יכול להיות שבעתיד יהיה AI שיוכל לפתור את כל הבעיות האלה אבל בינתיים אנחנו לא שם. כשמישהו אומר שהוא נותן לקלוד לכתוב 100% מקוד המערכת או מתאר Flow מסוים לעבודה עם AI ש"תמיד עובד" אני לוקח צעד אחורה.

כש AI מסוגל לכתוב את הקוד שאני רוצה אני שמח לשלב את הקוד בפרויקט. כש AI לא מצליח לכתוב את הקוד שאני רוצה כי אפילו אני עוד לא יודע מה אני רוצה אני שמח לראות כמה גירסאות ובסוף לבחור מהן או לכתוב משהו אחר בעצמי. כש AI עוזר לי למצוא באג אני שמח להטמיע את התיקון שלו, וכש AI לא מצליח לפתור את הבאג אני לא לוקח ללב ומתקן בעצמי. וכש AI מתעקש לכתוב פיתרון של 700 שורות שאני לא יכול להבין לבעיה אני אומר לא תודה והולך לדייק את הבעיה.

המטרה היא לא לתת לקלוד לכתוב 100% מהקוד. המטרה היא להשתמש בקלוד כדי להתקדם מהר יותר ולבנות מערכות יציבות יותר, יפות יותר וטובות יותר.