מה צריך בשביל להבין
אלכס קונדוב כותב:
Writing code by hand gave me the pace of thought I needed to understand a problem deeply. After a couple of years at a company, I knew the codebase by heart, every corner of it, every service, and every script.
I find it difficult to say the same thing now.
ומביא אותנו לשאלה מהכותרת: "מה צריך בשביל להבין"?
יש אנשים שצריכים לכתוב. כן יש כח בכתיבה עצמה ושמעתי המון אנשים ממליצים שבשביל לזכור מילים בשפה חדשה למשל כדאי לכתוב אותן ממש על כרטיסיות.
יש אנשים שמבינים טוב יותר דרך תרשימים. הם רוצים לראות את התמונה הגדולה, מה קשור למה, תרשימי UML, תרשימי ארכיטקטורה, ריבועים על לוח. רגע, לאן הריבוע הזה מתחבר, ומה קורה כשהריבוע הזה מפסיק להגיב.
יש אנשים שצריכים לראות משהו כמה פעמים כדי להבין אותו. החזרתיות עושה עבורם את הקסם ועדיף כמה פעמים בצורות שונות, למשל קודם לראות דוגמת קוד, אחרי זה לכתוב אחת, אחרי זה לשמוע פודקסט שמסביר על הקוד הזה ואז וידאו ואז לקרוא כמה בלוגים ואז לכתוב דוגמה אחרת עם אותן פונקציות.
יש את אלה שפשוט צריכים זמן. הם רואים משהו ואז ממשיכים הלאה וכמה שעות או ימים אחר כך פתאום האסימון נופל ואז הם יכולים לחזור ולהסביר לך את הדבר הזה או לחזור אליו כדי ללמוד עוד קצת. צ'אטג'יפיטי הוא רעיון מדהים לאנשים האלה שמתנתקים ואז פתאום אחרי כמה שעות שואלים את ה AI שאלה ואז שוב מתנתקים עד השאלה הבאה. המוח רץ גם כשנראה שהם עושים דברים אחרים.
יש את מי שלומדים כשהם מסבירים לאחרים. קל למצוא ברשת המלצות ללכת להרצות בכנס או לפתוח בלוג מקצועי כדי להשתפר כי להסביר לאחרים מכריח אותך להבין טוב יותר את החומר.
יש אנשים שלומדים דרך עשייה. הם צריכים לדבר שפה כדי לזכור אותה, הם צריכים לדבג קוד ולשנות אותו. עבורם בשביל להכיר מערכת הכי חשוב לכתוב לה בדיקות, גם אם תמחוק את הבדיקות בסוף זה לא משנה. אני חושב שאנשים אלה המציאו את ה TDD.
ורוב האנשים כנראה צריכים קצת מכל דבר. שילוב של השיטות. כניסת ה AI לעולם הפיתוח משנה את האופן בו אנו עובדים ביום יום. אנשים שהיו רגילים להבין דרך הכתיבה מגלים שמה שבעבר קרה מעצמו עכשיו דורש השקעה. אחרים שממילא היו צריכים לפעול אחרת כדי להבין את הקוד לא רואים או מרגישים את המצוקה. "אני לעולם לא אהיה מתכנת Python טוב כי התחלתי ללמוד פייתון אחרי שהיה AI" זה פחד אמיתי של אנשים שרגילים ללמוד ולהבין דברים בצורה מסוימת והצורה הזאת כבר לא קורית מעצמה.
הבנה היא לא בונוס או אופציה. עלינו למצוא את הדרכים שלנו להצליח ולהשתפר, במיוחד בעולם שבו הדברים האלה לא יקרו מעצמם.