כבר היום אני לא בטוח שכדאי לאנשים ללמוד את החשיבות של HTML סמנטי, את ההבדלים בין section ל article ומתי להשתמש ב nav במקום ב div. אם זה חשוב אנחנו מצפים ש AI ישתמש בזה כשנבקש ממנו לכתוב HTML.

כבר היום אני לא בטוח שכדאי לאנשים ללמוד לכתוב Shell Scripts. ממילא כמעט לא נכתבו Shell Scripts ארוכים ואת כל הקצרים ה AI יכול לכתוב, לקרוא ולתחזק טוב יותר מרוב האנשים שכתבו סקריפטים בעבר.

מה לגבי node.js ואקספרס? או ראסט? או Java?

מה שמיוחד ב HTML-ים וב Shell Scripts הוא שהממשק שלהם פשוט. אפשר להוסיף עוד מהם בלי להכיר את הקיימים. קובץ HTML גרוע יכול לשבור רק את עצמו. סקריפט גרוע ישבור רק את עצמו.

הנה מה שכתב rupayanc ברדיט בנוגע ל PR-ים שהוא מקבל על פרויקטי קוד פתוח שלו:

The other half compile but introduce subtle bugs because the model doesn't understand the actual design constraints of the project.

מילת המפתח היא understand. סוכני קידוד לא מבינים אלא משלימים תבניות ולכן בפרויקטים גדולים יש פערים. אני רואה פה שתי דרכים קדימה בשביל להיפטר מהקוד:

1. אפשר לבנות עולם בו יותר דברים מתנהגים כמו קבצי HTML. מיקרו סרביסס זו ארכיטקטורה שמתארת כזה נסיון - הסוכנים בונים המון דברים קטנים ומחברים אותם.

2. אפשר לחבר סוכני קידוד ל"צוות AI", לשפר פרומפטים, לעודד אותם שיעדכנו את הפרומפטים של עצמם ולבנות צבא של סוכנים שמסוגל לדמות למידה ולחלק לעצמו את המשימות לחלקים קטנים שהוא יכול לפתור.

שני המקרים משפיעים מאוד על מה אנחנו רוצים ללמוד כמהנדסי תוכנה וסט המיומנויות שנצטרך לעתיד וגם חושפים אמת שקשה להתעלם ממנה: עולם בלי קוד דורש עולם של קוד שיפעיל אותו. מישהו צריך לבנות את הצבא של הסוכנים ואת מנגנוני שיתוף הפעולה ביניהם, או את כללי העבודה באקוסיסטם בתוכה הסוכנים יתפקדו.

כשהקוד הופך זול מאוד אין צורך להבין תחביר. לא צריך לדעת לקרוא מבנה של List Comprehension בפייתון או מה ההבדל בין פונקציה אנונימית לפונקציית חץ ב JavaScript.