מאז שיצא fable, ששמו נשמע לי הרבה יותר כמו faible הצרפתי מאשר כמו משהו מהאגדות, הספקתי לדבר איתו לא מעט וכל שיחה מחדדת יותר את ההבנה שאולי המודלים רצים קדימה אבל היעד הוא לא מה שמספרים לקהל הרחב.

בדוגמה אחת באמת מהאגדות שלחתי את פייבל להוסיף דוח למערכת. המודל חקר את הקוד, מצא פתרונות כירוגיים יפים לבעיות, מימש את הדוח החדש בתוך האילוצים של המערכת הקיימת בלי להתבלבל ואפילו התחיל לאסוף כמה נתונים חדשים כדי שאפשר יהיה לייצר את הדוח. הקוד כלל קוד צד שרת, קוד צד לקוח, אינטרקציה עם בסיס הנתונים ועוד אבסטרקציות סך הכל סדר גודל של מאות שורות בכעשרים קבצים. ואחרי כל זה הוא הפעיל דפדפן בדק את כל העבודה שלו ותיקן את עצמו עד שהכל עבד כמו שצריך. אפילו אופוס לא היה מתקרב לנחישות הזו, וזה באמת מדהים.

בדוגמה אחרת ביקשתי ממנו לכתוב קוד פייתון שמשתמש ב Multi Threads כדי לספור כמה מספרים ראשוניים יש בין 1 למיליון. פייבל מימש ואפילו דאג להזהיר אותי ששימוש ב Threads למשימה זו הוא לא אידאלי בגלל ה GIL בפייתון ואולי אני רוצה לשדרג ל multiprocessing.

מרשים? כמובן. מחליף אנשי תוכנה? לא ממש. דוגמת הפייתון טובה עד שנזכרים שהרבה יותר מהר לספור ראשוניים בשיטת המסננת עם Thread יחיד. בדוגמת הדוח שינוי מבנה הטבלאות במערכת היה מאפשר ייצור הרבה יותר מהיר של הדוח ופילטרים יותר מתקדמים, מה שלא ניתן לבצע במבנה הקיים.

שני המקרים הזכירו לי את האמת שכולם רוצים לשכוח - העבודה של מפתחים היא לא להקליד את הקוד אלא להחליט איזה קוד לכתוב.