הכתבים של טמקא מודאגים. בעקבות ה AI נרשם זינוק דרמטי במספר דורשי העבודה בהייטק. הכתבה סוקרת דוח חדש של שירות התעסוקה שמסביר שיש היום כ 16 הייטקיסטים המחפשים עבודה.

את הדוח עצמו אפשר למצוא כאן: https://www.taasuka.gov.il/media/oauod4pb/hitech_report.pdf

הוא מרתק ומלא בנתונים אבל הנתון היחיד שעניין אותי לא היה שם. מצאתי אותו בסקירה הזו של דה מרקר (דורש מנוי לקריאה):

https://www.themarker.com/career/2026-07-07/ty-article/.premium/0000019f-377d-d07c-af9f-ff7dcc840000?fromLogin=success

זה המשפט:

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כיום מוצעות 13.8 אלף משרות בענף ההייטק, ועוד כ־4,000 משרות "שירותי הייטק", שהן משרות טכנולוגיות בענפים לא-טכנולוגיים.

או בעברית יש היום יותר משרות טק פנויות מאשר דורשי עבודה.

אז מה קורה כאן? למה כל כך הרבה אנשים מחפשים עבודה? למה יש כל כך הרבה משרות פנויות? ולמה המספרים האלה רק יגדלו בתקופה הקרובה? ב 2016 כתבתי בהקשר של שינוי טכנולוגי אחר:

אבל במובן אחר יש כאן בעיה: והיא שרעידת האדמה תגיע. נוקיה הפסיקה לייצר טלפונים, סוגי בסיסי נתונים חדשים מופיעים, וכמובן בעולם הווב עליו אנחנו מדברים: בקבון החליפה את jQuery, אנגולר החליפה את Backbone, וכיום לא ברור אם אנגולר2 או ריאקט יחליפו את אנגולר, אבל מה שבטוח שאם תקחו מתכנת PHP ו jQuery היום ותשלחו אותו לחפש עבודה, קל זה לא יהיה.

נוגע בבעיה הכי גדולה בלימוד טכנולוגיות חדשות. אם אתם לא ממש בתחילת הדרך, כבר יש לכם כלים שאתם יודעים לעבוד אתם, וכנראה שעם הכלים שלכם אתם מצליחים לעשות את העבודה שלכם די טוב. ללמוד כלי חדש זה לרדת ברמה: זה לדעת פחות, זה לשאול שאלות מטופשות, זה לעבור מלהיות הבן אדם שכולם באים אליו עם שאלות ללהיות הבן אדם שמסתכל במסך ולא מבין למה דברים לא עובדים.

אנשים טובים, חכמים, מנוסים, רואים את הידע והמיומנות שלהם נמחקים כי טכנולוגיה חדשה משנה הכל וקופאים. אנחנו רוצים ללמוד את הדבר החדש אבל לא מצליחים להיפרד מההרגלים הישנים ואפילו לא ממש רוצים. גם אני המשכתי לכתוב קוד לנוקיה הרבה אחרי שהיה ברור שאף אחד לא יקנה יותר טלפון נוקיה. גם אני המשכתי ללמד perl אחרי שהיה ברור שכולם משכתבים פרויקטים מ perl ל Python. גם אני התעקשתי על Backbone כשכל העולם עבר לאנגולר. גם אני הייתי דורש עבודה בעולם שהיה צריך מפתחים אחרים.

אין לנו איך להשפיע על הסטטיסטיקה אבל יש לנו איך להשפיע על עצמנו והגישה שלנו. הדרך קדימה מתחילה ב"אני לא יודע". אני לא יודע איך לעבוד הכי יעיל ונכון עם AI. אני לא יודע איך לכתוב קוד כפול עשר יותר מהר. אני לא יודע איך להקים צבא של סוכנים שיקודדו בזמן שאני ישן. אני לא יודע איך לשמור על רמת הקוד של הפרויקט בעולם שאני לא זה שכותב את הקוד. אני לא יודע איך ללמוד שפת תכנות חדשה בעולם שאני לא זה שמקליד.

ובגלל שאני לא יודע אני מוכן להתאמץ ולחקור, לחקור את הגישות השונות, לנסות גם דברים שלא עובדים, לטעות. אני מוכן לעבוד לאט ולנסות שוב ושוב. אני מקבל את זה שאולי המחשב יעבוד כל הלילה לכתוב קוד שאצטרך לזרוק בבוקר כי הוא לא מספיק טוב ולנסות שוב למחרת. לא כי אני נהנה כשמזיזים לי את הגבינה. פשוט כי אין דרך אחרת.