הבן שלי בנה בעזרת AI משחק סיימון. כזה עם כפתורים שמגריל רצף של צבעים וצלילים וצריך ללחוץ על הכפתורים ולחזור על הרצף. כיף.

הוא הציע לי לשחק ואני בתמורה הצעתי שנסתכל על הקוד. ואז התחלתי באתגרים - בוא נשנה את הצבעים, בוא נוסיף עוד כפתורים, בוא נקצר או נאריך את הרצף, בוא נמדוד זמן.

בקונטקסט לימודי כל אתגר הוא עוד דרך פנימה לתוך הקוד. עוד הצצה. כל אתגר הוא הזדמנות להבין לא רק איך כותבים קוד אלא גם מה זה קוד טוב ולמה זה חשוב. אם צריך לשנות דברים ב-4 מקומות שונים רק בשביל להוסיף כפתורים זה מלמד אותנו משהו על מנגנון יצירת הכפתורים, ופותח דלת לשאלה הבאה ל AI - "תגיד אפשר לשכתב את הקוד של הכפתורים כדי שאוכל יותר בקלות להוסיף כפתור?"

רק לעתים נדירות ובמערכות מאוד קטנות הדרך פנימה לקוד עוברת בקריאה מלמעלה למטה של כל הקבצים. רוב הזמן, אפילו הרבה לפני ה AI, הדרך לתוך קוד היתה אותם אתגרים או שינויים קטנים. וכן דווקא מימוש שלהם ידנית עוזר לנו לראות מה קל ומה קשה לשנות, בין אם מדובר על מפתח אנושי או AI.