זה נראה כמו לפני נצח אבל האמת שרק לפני כמה חודשים האינטרנט היה מלא בטיפים לכתיבת פרומפטים טובים יותר. "תגיד ל AI שהוא מתכנת על", "תזכירו לו לחשוב צעד-צעד", "כתבו את הדברים החשובים בסוף", "כתבו את הדברים החשובים בהתחלה".

הטיפים האלה, למרות שהיו נכונים לאותה תקופה, היו בסך הכל הסחת דעת מהמיומנות האמיתית בעבודה עם AI. הם התיישנו מהר וההתיישנות שלהם צריכה ללמד אותנו לקח - מיומנות בעבודה עם AI זה לא אוסף של כללי "עשה" ו"אל תעשה". זאת קודם כל גישה ושיטת מחשבה.

ויש רק שני דברים שחשוב לשפר כאן:

1. הנדסת תוכנה - בשביל ש AI יוכל לייצר את הקוד שאני רוצה, אני צריך לדעת איזה קוד אני רוצה. הבנה טובה של עולם התוכן, ארכיטקטורה, אפשרויות ומה יכול להישבר היא הכרחית כדי לקבל תוצאה טובה מ AI. אתם רוצים להיות במקום שכש AI מייצר קוד אתם קוראים את הקוד הזה ויכולים להגיד "זאת לא הגישה הנכונה" או "זאת לא המערכת שרציתי".

2. הנדסת התהליך - מה הבעיות בקוד ש AI יצר למערכת שלי? מה גרם ל AI לייצר את הבעיות האלה? מה אני יכול לעשות כדי לצמצם את הבעיות ולקבל קוד טוב יותר? הנדסת התהליך הולידה את הטיפים של Prompt Engineering, אבל הטיפים לא היו חשובים. מה שהיה חשוב היה הגילוי שלהם, כי כשבאו מודלים יותר טובים זרקנו את הטיפים אבל המשכנו לעבוד ולגלות איך לקבל תוצאות טובות יותר מהמודלים החדשים.

מהנדס תוכנה יגיד "אם במקום Inheritance תשתמש ב Delegation המערכת שלך תוכל להתמודד עם שינוי דרישות פוטנציאלי בצורה טובה יותר".

מהנדסת תהליכי AI תגיד "אם במקום לשמור את כל הפונקציות בקובץ אחד תפצל אותן למספר קבצים הסוכן יוכל לקרוא את הקוד בפחות טוקנים ולתת לך תוצאות יותר טובות" או "אם תשים את כל הקוד שקשור לתהליך מסוים באותו קלאס הסוכן יוכל להבין את התהליך מהר יותר ולתקן בעיות בו בצורה יעילה יותר", או "אם נבחר סט קטן יותר אבל מייצג של בדיקות אוטומטיות שיכול לרוץ ב-30 שניות נוכל לבקש מהסוכן להריץ את הבדיקות אחרי כל שינוי במקום לשבור קוד קיים".

פרומפט אנג'ינירינג אולי התיישן מהר. הטכניקה שהולידה אותו תישאר איתנו להרבה זמן.