אני מודה - עדיין לא הגעתי לקו האדום של הדלק במכונית. ממה שמצאתי ברשת כשזה קורה המנוע נכבה והמכונית ממשיכה להתגלגל לאיטה עד לעצירה מוחלטת. לשלב הזה של נסיעה בלי מנוע אפשר לקרוא נוסע ״על אדים״, ובמכונית הוא כנראה די קצר.

גם בחיים המקצועיים קורה שהדלק נגמר והמנוע נעצר, אבל המכונית ממשיכה לנסוע. זה קורה כשאתם נמצאים במשרה מכוח האינטרציה. משרה שאם מישהו היה סוגר את החברה ובונה הכל מחדש לא בטוח שהיתה בכלל קיימת, עובדים בטכנולוגיה מיושנת וצוברים ניסיון שלא בטוח יעזור לכם למצוא עבודה אחרת.

ואנחנו נשארים בעבודות האדים האלה כי זה נוח, כי בדיוק יש לי עכשיו דאגות אחרות, כי עוד שבועיים אני מתחילה תואר שני או בדיוק התחלתי איזה תחביב חדש ולא מתאים לי עכשיו שינוי בעבודה. כולנו היינו שם. אנחנו יודעים שהמכונית תכף עוצרת אבל עד שזה יקרה אולי נספיק להגיע לתחנת דלק, או לפחות לאיזה מלון דרכים נחמד להעביר את הלילה ולחכות לגרר.

לפי כל הסימנים בעוד חודשיים אנחנו הולכים להתעורר ולגלות שהמכונית עצרה. שהרבה עבודות שהמשיכו מכח האינרציה לפעמים גם עשר שנים יעלמו, ואנחנו נצטרך לגלות דרכים חדשות לכתוב קוד ואנשים חדשים לעבוד איתם. החודשיים-שלושה הקרובים, למרות הקושי, הם הזדמנות טובה למלא דלק לפני הבלאגן. זה הזמן לקחת קורס מקצועי, לבנות פרויקט אישי או ללמוד את הטכנולוגיה ההיא שכולם מדברים עליה.

עכישו יש זמן. וגם ללמוד זה כנראה יותר בריא מלשבת לדאוג מהקורונה.