לא עומד בקצב
בפעם הראשונה שהלכתי לאימון כושר חשבתי שאני מחוסל, שפספסתי את הרכבת. כולם ידעו בדיוק מה הם עושים בזמן שאני מתנשף ומנסה להבין את ההוראות באותו זמן. כמובן ששנתיים מאוחר יותר אותם אימונים נראים אחרת לגמרי.
זה בדיוק האופן שאני רוצה שנחשוב על סדרת הוובינרים מדברים AI שהתחלתי כאן. נכון, כל מפגש הוא בנושא קצת אחר אבל הדברים החשובים בעבודה עם AI באים לידי ביטוי בכל וובינר:
איך לבנות פרומפט.
איך לחלק את העבודה עם ה AI.
איזה דברים AI יודע לעשות טוב, ומה עדיף לעשות לבד.
איך לשים לב שה AI מפשל ולעצור אותו לפני שיעשה נזק.
למה חשוב לשים לב בקוד ש AI מייצר.
אלה מיומנויות חדשות לגמרי. לא עשינו אף אחד מהדברים האלה לפני שנתיים. בטח שאנחנו מרגישים מוצפים.
יש אנשים שכשמרגישים מוצפים בוחרים להסתגר, להתעלם מהפוטנציאל. אחרים מזגזגים, עוברים כל יום לכלי החדש שיצא כמו מחפשים את הקופה עם הכי פחות תור בסופר. שתי הדרכים לא עובדות.
אין כלי אחד שפותר את כל הבעיות ואין טריק אחד שמסביר הכל. במקרה של עבודה עם AI הדרך קדימה היא תרגול, יישום של אותם רעיונות חדשים שוב ושוב עד שנתחיל להרגיש איתם יותר בנוח. גם (ובמיוחד) כשקשה לעמוד בקצב.