הבלוג של ינון פרק

מהפכת המידע ששינתה וממשיכה לשנות את העולם משפיעה על עתיד התעסוקה ואופן החיים של כל אחד ואחת מאתנו. לאור שינויים אלו, מקוממת במיוחד הבחירה הנמשכת של מערכת החינוך לשקוע בגעגועים לעולם של אתמול.

בתי הספר שלנו, לא רק שאינם מכינים את התלמידים לעולם המודרני, אלא הם מיועדים להרס בדיוק אותם הכישורים הדרושים להצלחה. במקום להציע תיקונים אני רוצה להציע מודל חלופי לחינוך הדור הבא, שייתן להם סיכוי אמיתי לקחת חלק בעולם התעסוקה העתידי.

כנראה שלא, והסיבה המרכזית היא חוסר שקיפות. ככל הנראה הוא יעשה הכל כדי למכור את האוטו, כולל להסתיר את כל הפגמים שלו. בעסקים שקיפות היא הדרך הטובה ביותר לייצר עסקאות איכותיות בהן כל הצדדים מרוויחים, אז למה שקיפות היא הדבר הראשון שעסקים מוותרים עליו?

טור דעה שהעלה להארץ מנכ"ל Experis קורא לממשלה לסבסד הכשרת עובדים להייטק. לשאלות שלי הוא לא ממש טרח להתיחס.

למסמך קורות חיים יש מטרה אחת בלבד, והיא שמי שקורא אותו יזמין אותך לראיון עבודה. למי שקורא את הקו"ח שלך יש גם מטרה אחת בלבד, והיא למצוא מועמד שיתקבל לעבודה. חיבור שני החלקים מלמד אותנו שמסמך קו"ח צריך לספר את מה שיגרום למעסיק שמחפש עובד כמוני להתקשר אליי.

בשביל זה הכרחי שהקו"ח יספרו עליכם את הדברים שמעסיקים רלוונטים רוצים לשמוע.הנה כמה רעיונות לסעיפים שרוב האנשים שוכחים להכניס לקו"ח וחבל.

בעולם התכנות המודרני הכולל גישה לאינטרנט מצד אחד וכלי פיתוח עם השלמה אוטומטית מצד שני, כתיבת קוד היא כבר לא בעיה כזו גדולה. ארגון קוד לעומת זאת זה סיפור אחר לגמרי. השאלות המעניינות הפכו להיות באיזה כלים להשתמש (PHP או node.js? בסיס נתונים טבלאי או NoSql? ובאיזה שפת תכנות?), איך לארגן את הקוד לקבצים ולמחלקות ואיך לכתוב קוד שיהיה קל לתחזוקה ולבדיקה.

את התשובות לשאלות אלו לא תמצאו ב Stack Overflow, מאחר ולכל פרויקט השיקולים שלו והמשאבים שלו. בתוכנה לאדם שמקבל החלטות כאלו קוראים ארכיטקט, או מעצב תוכנה. אבל האמת היא שמדובר בסולם שקצה אחד שלו הוא המתכנת המתחיל והקצה השני הוא הארכיטקט הבונה פתרונות מורכבים לארגון קוד במערכות גדולות.

אחד הצירים החשובים לפיתוח קריירה כמתכנתים הוא סולם הארכיטקטורה. הנה מספר טכניקות שעזרו לי להתקדם בציר זה.

כנס הפרל הגדול בעולם נקרא YAPC, שזה קיצור ל Yet Another Perl Conference. זה נוח כי עכשיו כל מי שרוצה לקיים כנס פרל לא צריך יותר לחשוב על שם. מספיק להוסיף מיקום ותאריך וכולם יבינו על מה אתם מדברים.

בלוגים עם עצות לפרילאנסרים זה קצת אותו הדבר, שהרי יש המון מהם וכמובן כל העצות חשובות ומעניינות. בכל זאת אני חושב שאם תצמדו למינימום שמופיע כאן תבטיחו לעצמכם פרנסה ויציבות עסקית לאורך זמן.

למידה היא חלק חשוב מהעבודה שלנו ולמרות זאת נראה שאנחנו לא ממש טובים בזה. סטודנט ממוצע זוכר מעט מאוד מהחומר ששמע בהרצאה (מה שהופך את השאלה ״המורה, זה יהיה במבחן?״ לכל כך מפורסמת). לאחרונה התחלתי לחשוב על רעיונות לשפר את האפקטיביות של תהליך הלמידה ואני מרכז רעיונות אלו לפרויקט שנקרא ״8 שעות בשבוע״. אשמח לשמוע מה דעתכם.

בחמש השנים בהן אני עובד עצמאי פיתחתי הרגל קטן: תזמון פרויקטים ומשימות לתאריכים וביצוע כל דבר בזמן שלו.

זה לא מסובך לעשות, רק צריך קצת משמעת. מתחילים עם רשימה של כל המשימות שצריכות להסתיים בחודשיים הקרובים, מחליטים כמה זמן לעבוד על כל משימה ואז רושמים את זה ביומן. כאילו אתם עושים רישום של שעות עבודה בשביל לחייב לקוח רק הפוך — לפני ביצוע העבודה במקום בסוף.

ובכל זאת לא רבים נוקטים בשיטה זו, ורבים מחבריי הפרילאנסרים מעדיפים לתת ללקוחות ולפרויקטים לנהל עבורם את הזמן. הנה חלק מההתנגדויות שאני שומע כשאני מדבר על נושא ניהול זמן עם אנשים, ותשובות שאולי יעזרו גם לכם.

גיקטיים פרסמו השבוע רשימה של שפות התכנות הכי מבוקשות בתעשייה בארץ. קצת הופתעתי למצוא את Java ו Node.JS בראש.

בקריאה שניה כבר הבנתי שמדובר בשירות חדש שמחבר בין עובדים לחברות מגייסות, והנתונים נלקחים מהחברות שמגייסות דרך שירות זה, וללא ציון כמויות כך שלא הייתי מסתמך על רשימה זו בבחירת מסלול לימודים.

אבל הבעיה היותר גדולה עם רשימות כאלו היא ההרגשה המוטעית לפיה אם רק תלמד את שפת התכנות הנכונה תהיה במצב טוב יותר למצוא עבודה. האמת היא שברוב המקרים זה לא נכון ולכן במיוחד אם אתם בתחילת הדרך המקצועית שלכם כדאי לקרוא הלאה על ההבדל בין ידע לטכניקה.

אלישע ינאי, נשיא איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, יצא באחרונה בקריאה נרגשת לממשלה להציל את ההייטק ואת המהנדסים הישראלים.

תוכניתו של ינאי, המחולקת ל-8 סעיפים, עשויה להישמע סבירה או לפחות לא מזיקה בקריאה ראשונה, ולכן חשוב להתיחס לנקודות אחת אחת, לראות את פוטנציאל הנזק ולנסות לנווט את התסכול שהוביל לתוכנית למקומות יותר פרודוקטיביים.