הבלוג של ינון פרק

למרות הזמן שעבר מאז המצאתו XML הוא עדיין פורמט שנמצא בשימוש נרחב במערכות ארגוניות. שפות סקריפטים כמו פרל נותנות מענה מושלם למקרים בהם יש לנו מידע ב XML שקיבלנו ממערכת ועלינו לעדכן אותו או לשלוף ממנו מידע להעביר הלאה. במדריך זה תמצאו דוגמאות לעבודה עם XML בממשקי DOM ו SAX מתוך קוד פרל

מי יותר מהירה: רובי, פרל או פייתון? התשובה תלויה כמובן במה אתם רוצים לעשות עם השפה ובכל זאת בשביל לקבל אינדיקציה כתבתי תוכנית עם מורכבות חישובית מסוימת בשלושת השפות ומדדתי.

מה הופך קוד לטוב או רע? האם יש מאפיינים משותפים לקוד רע שלא תלויים בשפת התכנות? והאם קוד רע יכול להתל בנו ולהתחזות לטוב? אני חושב שכן ובשביל שנוכל לדבר על זה מצאתי קטע קוד רמאי שכזה בפוסט אחר. נתחיל בסקירה של הקוד המקורי:

שפות מונחות עצמים רבות מציעות אפשרות לדרוס את משמעות האופרטורים הבנויים בשפה, למשל אופרטורי השוואה, אופרטורים נומריים, המרות ועוד. דריסת אופרטורים נשמעת בהתחלה כמו רעיון טוב, אך אם לא מטופלת נכון יכולה להזיק. בואו נראה כיצד פועלת דריסת אופרטור ההשואה ב-3 שפות מונחות עצמים.

נפיול איסלאם סיפר השבוע בבלוג שלו על ראיון עבודה בו נכשל, כשאחת השאלות בה הוא התקשה היתה איתור אנגרמות ברשימת מילים. לאחר הראיון הוא בדק ומצא פתרון פייתונאי פשוט לבעייה. אנחנו נתרגם כאן את הפתרון גם לפרל ורובי ונראה עוד כמה הבדלים בין השפות.

אז איזו שפה טובה יותר — פרל, פייתון או רובי? במקום להכנס לוויכוחים מיותרים החלטתי ללכת על עובדות. לקחתי משימה פשוטה של עיבוד רשימות תוך שימוש באותן 3 פונקציות. ההבדלים בפתרון נותנים הצצה לפערי הסגנון בין השפות והמתכנתים הבוחרים בהן

בפוסט זה אני הולך לספר על ספריית פיתוח צד-שרת שנקראת Mojolicious המאפשרת בניית ממשקי REST וגם יישומים מלאים. שפת הפיתוח היא פרל, זמן הלימוד קצר, ואני אמחיש באמצעות פיתוח URL Shortener קטנטן בסביבה זו.